ח.ש בקרנה בשר הכפר בע"מ נ' ח'אלד ואח'

החלטה

בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מיום 2.6.13, שבו חויב המבקש לשלם למשיבה סך של 162,214 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה עד התשלום בפועל, וכן הוצאות ושכ"ט עו"ד. המבקש הגיש ערעור על פסק הדין, והוא מבקש כי ביצועו יעוכב עד למתן פסק דין בערעור. לטענת המבקש, חרף העובדה שהכלל הוא שערעור אינו מעכב ביצועו של פסק הדין, בפרט כאשר מדובר בפסק דין כספי, במקרה זה יש לחרוג מהכלל הואיל וסיכויי הערעור טובים, והואיל ואם יתקבל הערעור יתקשה המבקש לגבות מהמשיבה את כספו בחזרה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

בהתאם לתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הכלל הוא, כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצועו של פסק הדין שעליו מערערים. בפסיקה נקבע כי "...הגשת ערעור, כשהיא לעצמה, אינה מונעת בעד הזוכה להוציא לפועל את פסק הדין או לפעול על פי פסק הדין בכל דרך אחרת. מי שמבקש כי בית המשפט לערעורים ימנע בעד הזוכה לפעול על פי פסק הדין, ולו רק באופן זמני, נושא בנטל, ואין זה נטל קל, לתמוך את הבקשה בטעם טוב" (בש"א 2966/96 עטיה נ. עירית תל אביב פד נ (1) 668 בעמ' 670).

בהחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע שוקל בית המשפט את סיכויי ההצלחה בערעור; וכן בוחן האם יהיה זה מן הנמנע או קשה להשיב את המצב לקדמותו, אם יזכה המערער בערעורו לאחר שפסק הדין בוצע.

באשר לפסק דין הקובע חיוב כספי נקבע בהלכה הפסוקה כי "כדי לזכות בעיכוב ביצוע של פסק-דין הקובע חיוב כספי, מוטל על המבקש להראות שאם יזכה בערעורו לא יוכל לגבות בחזרה מן התובע את כספו" (בש"א 8240/96 איתן חנני נ' פקיד שומה חיפה, פ"ד נ(5), 403, בעמ' 405-406; וראה גם: ע"א 9296/03 עזרא אהרוני נ' יוסף מנשה, פ"ד נח(2), 301, בעמ' 304-305 והאסמכתאות המפורטות שם; ע"א 4444/10 חברת דפוס מאור ולך בע"מ נ' עדי נסים עדי (21.6.10); ע"א 2841/07 מינהל מקרקעי ישראל נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה (25.8.08)).

במקרה זה לא עמד המבקש בנטל המוטל עליו להראות קושי בהשבת המצב לקדמותו אם יתקבל ערעורו. לא צורפו לבקשה ראיות כלשהן המצביעות על קשיים כלכליים של המשיבה. המבקש מסתמך על עדותו של מנהל המשיבה, יהודה שטראוס. אלא שמעדות זו עולה כי מדובר בחברה הפועלת מזה כחמש שנים (ראה עדותו בעמ' 6 שו' 1). עוד טוען המבקש כי מדובר בחברה שמנוהלת באופן לא תקין. המבקש לא הביא כל תימוכין לטענה זו. די בכך על מנת להביא לדחיית הבקשה אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור. עם זאת אציין, ולו בבחינת למעלה מן הצורך, כי פסק הדין מבוסס על ממצאי מהימנות, וכידוע התערבות ערכאת הערעור בממצאים מסוג זה נעשית במקרים חריגים בלבד, עובדה המשליכה על סיכויי הערעור.

לפיכך אני דוחה את הבקשה.

למען הסר ספק אציין כי עיכוב ביצוע פסק הדין שעליו הוריתי ביום 8.9.13 אינו עומד עוד בתוקף.

ניתנה היום, י' חשון תשע"ד, 14 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: