- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ח.פ. ואח' נ' קרנית קרן לפיצויי נפגעי תאונות דרכים ואח'
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב - יפו |
38898-02-13
26.2.2013 |
|
בפני : אריאל צימרמן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. גיא המוביל אשדוד בע"מ 2. יחיאל אילוז |
: 1. קרנית קרן לפיצויי נפגעי תאונות דרכים 2. פטאשוילי מיכאל 3. פטאשוילי קטרן |
| החלטה | |
החלטה
לפניי בקשה לסעד זמני של עיכוב הליכי ביצועם של פסק דין שזכתה בו המשיבה 1 (להלן: "קרנית") נגד המבקשים, בגדרי תובענה לביטול פסק הדין.
1.חרף ארכה של הבקשה, עשרות עמודים ונספחים רבים, נידרש לעובדות החיוניות ביותר הצריכות לעניין, בקיצור נמרץ.
2.המבקשת 1, שהמבקש 2 הוא מנהלה, מכרה רכב למשיב 2, אך הבעלות הרשומה בו לא הועברה. הרכב, שלא היה מבוטח, היה מעורב בתאונה. קרנית נשאה בנזקי התאונה. היא הגישה תביעת שיבוב נגד המבקשים והמשיבים 3-2 (ת"א (שלום-ת"א) 27666/04). המשיבים 3-2 לא התגוננו וניתן נגדם פסק דין. התביעה נגד המבקשים נדחתה (להלן: "פסק הדין המקורי"). ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב התקבל ונקבע כי למבקשים אחריות כלפי קרנית (ע"א 1970/09). פסק הדין שבערעור נסמך בין היתר על קביעה שקיים היה עיקול או שעבוד לטובת חברת ביטוח על זכויות המבקשת, ומכאן שיש לראותה כבעלת הרכב במועד התאונה. הדיון הוחזר לבית משפט השלום לדיון בעניין גובה הנזק.
3.המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 4917/12). טענה מרכזית שהעלתה היתה כי עלה בידה להשיג בינתיים "דף פעולות" ממשרד הרישוי, המלמד על כך שלא היו במועדים הרלבנטיים עיקול או שעבוד על הרכב, נתון נטען המקעקע לשיטתה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון (כב' השופט זילברטל) דחה את הבקשה, ככזו שאינה עומדת בדרישות לבירור טענות ב"גלגול שלישי". עם זאת הוא נדרש בהרחבה אף לדף הפעולות האמור, שצורף לבקשת רשות הערעור ללא בקשה לצירוף ראיות בערעור, והעיר כי לכאורה לא היתה כל מניעה מוצדקת להגישה לערכאה הדיונית או לערכאת הערעור (עמ' 6 לפסק הדין, מיום 28.8.12).
4.משהוחזר התיק לבית משפט השלום, קבע הלה את גובה הנזק, בפסק דינו מיום 18.11.12, והם חויבו לשאת בנזקי קרנית בסכום של כמאה אלף ₪ בתוספת הצמדה וריבית. הם מלינים על כך שההכרעה בסוגיית גובה הנזק נפלה בלא שתתבקש עמדתם בשאלה זו. עם זאת, המבקשים לא ביקשו כנראה לערער על פסק הדין האמור (להלן: "פסק הדין החדש").
5.בתובענתם הנוכחית, שהוגשה ביום 20.2.13, טוענים המבקשים, אם ננסה לתמצת את טענותיהם המפורטות, כי דין פסק דינו של בית המשפט המחוזי להתבטל נוכח קיומה של ראיה חדשה – היא דף הפעולות, וכן מחמת תרמית של קרנית – שאיפשרה לבית המשפט המחוזי לסבור כי קיים עיקול או שעבוד על הרכב. על כן הם עותרים גם לביטול פסק דינו החדש של בית משפט השלום ולהשבתו על כנו של פסק הדין המקורי, זה שדחה את תביעת השיבוב נגדם.
6.בגדרי התובענה הגישו המבקשים רק עתה בקשה "דחופה" לצו מניעה ארעי במעמד צד אחד ולצו זמני שיאסור על המשיבה 1 לפעול לביצוע פסק הדין החדש, לרבות בהליכי הוצאה לפועל. סיכויי התובענה, מעריכים המבקשים, "עולים כדי וודאות". בסוגיית מאזן הנוחות טוענים הם כי מבחינה ציבורית אין מקום לאכיפתו של פסק דין שהושג במרמה ובלא ראיות חיוניות. הם מטעימים כי המבקש 2 סולבנטי, מסוגל לקיים את פסק הדין ואף יקיימו אם כך יידרש, אולם סבור שאין לקיימו. נקיטת הליכי הוצאה לפועל למיניהם נגד המבקש 2 עלולים לפגוע בו, כך נטען.
7.לאחר שבחנתי ביסודיות את כתבי הטענות, על רקע ההלכות הנוהגות לענייני סעדים זמניים והליכים לביטול פסק דין, מצאתי כי דין הבקשה להידחות, אף בלא קבלת תגובה. אציין את טעמיי העיקריים לכך בתכלית הקיצור.
8.לסוגיית סיכויי התובענה: בשלב הנוכחי, המקדמי עד מאד, יש קושי רב להתרשם מסיכויי תובענה אשר "עולים כדי וודאות", כהערכת המבקשים, ודומה כי הערכה הפוכה בתכלית היתה מתאימה יותר – ומובן כי הדברים נאמרים לכאורה בלבד, במסגרת הדיונית המוקדמת הנוכחית. דומה כי טענת התרמית מורכבת בעיקרה על הטענה שהעובדות שקבען בית המשפט המחוזי שגויות. הדרך היחידה להתגבר על עובדות שגויות היא הצגת עובדות חדשות, שלא ניתן היה להשיג בעבר ב"שקדנות סבירה". אך זאת יש לעשות במועד. טענת "דף הפעולות" עלתה גם עלתה בבית המשפט העליון. הלה קבע כי לכאורה לא היתה מניעה להציג ראיה זו עוד בעיצומם של הדיונים בבתי משפט השלום והמחוזי (ובכל הכבוד הראוי, שותף אני לעמדה זו, לכאורה כמובן, אף לאחר העיון בבקשה שלפניי). המבקשים כבר ניסו אפוא לשנות מתוצאת ההליך בעודו מתנהל (ולא לאחר סיומו), ובית המשפט העליון קבע כי ניסיון זה דינו להידחות.
משלא צלח הניסיון לתקיפת פסק הדין טרם הפך חלוט, הרי שהמהלך הנוכחי, למחזור טענות חצי שנה לאחר שהחליט בית המשפט העליון את שהחליט, נחזה במידה רבה כמעין נסייון לערעור ב"גלגול רביעי", כאשר לאחר שעברו המבקשים את כל הערכאות מן הקטנה ועד הגדולה, שבים הם לניסיון נוסף בבית משפט זה. ניסיון זה אפוא מוקשה לכאורה עד מאד, וזאת עוד טרם שנכנסנו לתנאים המחמירים שבפסיקה לעניין היקפו של הפתח להשיג על פסקי דין חלוטים תוך פגיעה בעקרון סופיות הדיון, דבר שייעשה במקרים "חריגים ונדירים" (ע"א 5010/06 בן איבגי נ' ד.ר. נופרים ואלי חן בע"מ (6.11.2010) כדוגמה; ע"א 6019/07 טורג'מן נ' אחים עופר (ניהול) בע"מ (25.2.2010); עיינו: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי (מהדורה שלישית, 2012)). ספק רב אם המבקשים דנן יצליחו להידחק מבעד אותו פתח צר, ולא ארחיב.
אעיר עוד כי השגות על כך שבית משפט השלום נתן את פסק דינו בסוגיית הנזק בלא לתת פתחון פה למבקשים (ואיני מחווה כמובן דעה כלשהי לגופה של טענה כזו) – מקומה הוא בהליכי ערעור על פסק הדין, לא בבקשה לביטול פסק דין.
9.לסוגיית מאזן הנוחות: ככל שיש בידי המבקש 2 – כהצהרתו המפורשת – לקיים את פסק הדין ולשאת באותו תשלום של כמאה אלף ₪ בתוספת ריבית – הרי שיתכבד ויעשה כן; והנה פטר עצמו באחת מכל אי-הנעימות הכרוכה בהליכי הוצאה לפועל. מסופקני אף אם דעת הציבור תרעש מכך שיקויים לאלתר פסק דין סופי וחלוט שאפילו בית המשפט העליון נדרש לנדבך מרכזי בו, וככל שיימצא כי יש ממש בתובענת המבקשים לביטול פסק הדין, יוחזר סכום החיוב לידיהם. אין כמובן כל חשש שקרנית תתקשה לעמוד בהחזר. ואם זה הדין בעיכוב ביצוע כספי בערעור, מקל וחומר שזה הדין ככלל ביחס לפסק דין חלוט שפלוני משיג עליו.
10.אחרונה, לסוגיית השיהוי: הבקשה לוקה בשיהוי מאיין. הראיה החדשה ידועה מאז 6.6.12, כעולה מ"דף הפעולות" שאף בית המשפט העליון נדרש אליו. ככל שסברו המבקשים שבקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון אינה משליכה על זכותם לעתור לביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי (ולכאורה – זה הבסיס המשפטי לתובענה) – הרי ששומה היה עליהם לעתור לביטול פסק הדין של בית המשפט המחוזי לפני קרוב לשנה.
בנוסף, פסק דינו של בית משפט השלום בסוגיית הנזק ניתן לפני למעלה משלושה חודשים. חובת התשלום היא מיידית. הנתונים שידועים למבקשים היום היו ידועים להם לכאורה כבר במועד מתן פסק הדין. המועד לתשלום חובם היה מייד עם מתן פסק הדין. יש קושי רב בכך שהמבקשים נמנעו משך חודשים ארוכים מלשלם את חובם הפסוק לקרנית, ועתה הם מבקשים גושפנקה שיפוטית לעיכוב זה, ומגן מפני זכותה הבסיסית של קרנית לפעול למימושו של פסק הדין החלוט בהליכי הוצאה לפועל, ככל שהמבקשים ימשיכו להימנע מלקיים את הוראות פסק הדין.
11.נוכח כל האמור לעיל – הבקשה נדחית, בלא שאידרש כלל לתגובת המשיבים, ובהתאם – ללא צו להוצאות.
ניתנה היום, ט"ז אדר תשע"ג, 26 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
