ח. עלמה יזמות עסקית בע"מ נ' שרון

פסק דין

כללי

1.התובעת הגישה שני שיקים לביצוע בהוצל"פ:

א. שיק 5550147 ע"ס 1,000 ₪, ז.פ. 12.5.2012, משוך ע"י הנתבעת;

ב. שיק 5550148 ע"ס 1,000 ₪, ז.פ. 12.6.2012, משוך ע"י הנתבעת.

2.התובעת היא חברה העוסקת בנכיון שיקים (ס' 2 לתצהירו של מר יחזקאל נבון), וטענה כי ביצעה שתי עסקאות נכיון עבור כל אחד מהשיקים הנ"ל, וזתא כנגד תשלום תמורה (ס' 3 לתצהיר הנ"ל). הנתבעת קיבלה רשות להתגונן. לטענתה, אין לחייבה בשיקים, מחמת שהם נמשכו עבור טיפול רפואי שצריכה היתה לקבל מצד שלישי (חברה בשם מדיקל טאצ' קליניק דנטל בע"מ), אך בפועל לא קיבלה. לדבריה, מסרה את השיקים לצד השלישי "כשהם משורטטים, עם ציון למוטב בלבד, בגין הטיפולים... המפורטים בהצעת הטיפול, כשצד ג' ביקש להותיר את שם הנפרע פתוח על מנת להטביע חותמת של החברה" (ס' 23 לתצהירה). הנתבעת הצהירה כי נתנה לצד השלישי "הרשאה למלא אך ורק את שמו של צד ג' באמצעות הטבעת חותמת", ולא לסחור בשיקים או למסרם לצדדים אחרים (ס' 24 לתצהירה). נטען כי התובעת אינה אוחזת ב"שטר" ואינה "אוחזת כשורה", וכי קיים מצב של "כשלון תמורה מלא", ואין לחייבה לכבד את השיקים הנ"ל.

3.המחלוקת בין הצדדים נסבה על השאלה, אם יש לחייב את הנתבעת כלפי התובעת בפרעון השיקים. במישור הדיוני: מטעם התובעת הצהיר מר יחזקאל נבון ומטעם הנתבעת הצהירה היא עצמה. ב"כ הצדדים ויתרו על חקירות נגדיות והגישו סיכומים בכתב.

דיון

4.אין חולק כי בין התובעת לנתבעת לא נקשר קשר חוזי, והנתבעת לא קיבלה מהתובעת דבר. למרות זאת, יש לחייב את הנתבעת בחבות שטרית כלפי התובעת, מכח השטר. הטעם לכך נעוץ בזה, שהחבות השטרית אינה כפופה לחוזה. די בכך שהנתבעת משכה ומסרה את השטרות (ואין חולק שחתמה על כ"א מהשיקים הנ"ל ומסרה אותם לצד השלישי), על מנת לחייבה לפיהם.

5.הנתבעת לא הוכיחה כל טענת הגנה תקפה כנגד ביצוע השטרות. לדבריה, החוזה שכרתה עם הצד השלישי (חב' מדיקל טאצ' קליניק דנטל) – הופר ע"י הצד השלישי, והיא לא זכתה לקבל שום תמורה (ר' למשל, ס' 19 לתצהירה). ואולם, הפרת חוזה ע"י הצד השלישי אינה ענין לתובעת לעסוק בו, ואין היא פוגעת בזכאותה השטרית (וזאת, כל עוד לא נפגם תום-ליבה בקבלת השטרות).

6.לא הוכח שתום לבה של התובעת נפגם. אין חולק שהשיקים שורטטו, ונרשם בהם "למוטב בלבד". למרות זאת, הנתבעת לא רשמה על השיקים את שם הנפרע, והותירה אותם "פתוחים". במצב זה מסרה את השיקים לצד השלישי (ס' 23 לתצהירה). לדברי הנתבעת, "ניתנה הרשאה למלא אך ורק את שמו של צד ג' באמצעות הטבעת חותמת" (ס' 24 לתצהירה). לטענתה, צד ג' הפר את התחייבותו כלפיה להטביע את חותמתו ולהוסיף את שמו, כאשר מסר את השיקים לתובעת דנא.

7.ואולם, הפרת ההתחייבות של הצד השלישי היא ענין ליחסים שבין הנתבעת לצד השלישי, ולא ליחסים שבין הנתבעת לתובעת כאן. הותרת שם הנמען ללא רישום לא פגמה במראה השטרות או בתקינותם, ואין פירושה שהתובעת לא קיבלה "שטר" או שאינה "אוחזת כשורה". התובעת קיבלה לידה שיקים תקינים למראה, שהרי כל הפרטים – למעט שם הנפרע – היו מלאים. ודוקו: אין זה נדיר למצוא בשוק שיק "פתוח", וזאת אף כשמודפס עליו שרטוט "למוטב בלבד". אי רישום שם הנמען - גם כאשר השיק משורטט "למוטב בלבד" – עשוי להעשות מטעמי נוחות, וכדי לאפשר גמישות ברישום הנפרע. המקבל שיק כזה רשאי ברגיל להניח, כי מושך השטר התכוון לאפשר את מילוי שם הנפרע בהתאם לצורך, ואין בכך כדי "להדליק נורה אדומה". טענת הנתבעת לפיה הצד השלישי חרג מהרשאה - מקומן במערכת היחסים הפנימית שבין הנתבעת לצד השלישי.

8.הנתבעת מסרה שיקים "פתוחים", ובכך נטלה על עצמה סיכון, שהתממש. במערכת היחסים השיטרית שבינה לבין התובעת, אין היא זכאית להגנה. אין בכך כדי לפגום בתקפות טענותיה כלפי הצד השלישי.

9.התוצאה היא שאני מקבלת את התביעה. על הנתבעת לשלם לתובעת את סכומי השיקים, בצירוף הצמדה וריבית כחוק מזמני הפרעון. ההתנגדות נדחית והליכי ההוצל"פ יימשכו כסדרם. הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות הליך זה בסך 2,000 ₪.

ניתן היום, ז' תשרי תשע"ד, 11 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: