ח' נ' רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ ואח'

בעניין הנתבעת 4

תיאור ההליך והצדדים לו

בפניי תביעה לפיצוי בגין נזק גוף שנגרמו לתובעת, ילידת 1978, ביום 27.12.06. התובעת טוענת כי עת עברה בשביל פנימי המיועד למעבר הציבור סמוך לבניין ברחוב בן עמי 54 א. בעכו, נפל עליה עץ כבד וגרם לה לנזק גוף.

התביעה הוגשה על סף תקופת ההתיישנות ביום 22.12.13 כנגד הנתבעים שבכותרת ובכלל זה כל בעלי הדירות בבניינים במתחם המגורים הנ"ל.

התביעה כנגד הנתבעות 2-4 הוגשה מתוקף היותן רשומות בנסח הטאבו ביחס לחלקה 130 בגוש 18006. יצוין כי התביעה נסמכת על רישומי נסח הטאבו ביחס לשתי חלקות באותו גוש: חלקה 130 בה רשומות זכויות בעלות בשיעור קטן יחסית ברכוש המשותף על שם הנתבעות 2 – 4 וזאת בנוסף ליתר בעלי הדירות וכן ביחס לחלקה 125 אשר ביחס אליה לא רשומות זכויות כלשהן ביחס לנתבעות 2 – 4 אלא לבעלי הדירות באותה חלקה בלבד.

התובעת עתרה למחיקת התביעה ביחס לדיירי הבניינים כבר בשלב מקדמי של ההליך וזאת מטעמים שונים.

ביחס לנתבעות 1 - 4 המשיך להתנהל ההליך, הוגשו חוות דעת רפואיות, מונו מומחים מטעם בית המשפט בתחום א.א.ג (בגינו נקבעה לה נכות בשיעור של 10%) ובתחום האורתופדי (בגינו נקבעה לה נכות בשיעור של 20%) ועל בסיס זה הוצגה הצעת פשרה על ידי.

לאחר מתן הצעת הפשרה הגיעו התובעת והנתבעות 1 - 3 להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 9.5.18 ביחס לנתבעות 1 -3 ובהודעת צד ג' שהוגשה על ידי הנתבעת 1.

במסגרת הסכם הפשרה שולם לתובעת פיצוי בשיעור של כ - 285,000 ₪ וזאת על ידי הנתבעת 1 (עיריית עכו) ועל ידי המבטחת של הנתבעת 1 (חברת הביטוח איילון שצורפה כצד ג').

על פי אותו הסכם פשרה התביעה כנגד הנתבעות  2 ו - 3 נדחתה בהסכמה.

עם דחיית התביעה כנגדן נדחתה גם הודעת צד ג' שהגישו הן כנגד הנתבעת 4.

במישור היחסים שבין התובעת לנתבעת 4 לא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה על אף אורכות שונות שניתנו לשם כך.

בהתאם למתווה דיוני שגובש הוגשו סיכומים מטעם שני הצדדים כאשר נקבע כי שיעור הנזק - ככל שייקבע כי קיימת אחריות ביחס לנתבעת 4 - לא יעלה על 37,000 ₪ כולל שכ"ט עו"ד והוצאות, וזאת בשים לב להצעת הפשרה והסכם הפשרה שבין יתר הצדדים.