ח.נ' קניון שבעת הכוכבים בע"מ ואח'

1.בפני בית המשפט תביעת התובע מס' 1 (להלן: "התובע") לפיצויים בשל נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מאירוע תקיפה שארע ביום 17.10.06 (להלן: "האירוע"). בנוסף, בפני בית המשפט תביעת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") לשיבוב בגין תגמולי ביטוח ששילם לתובע בגין האירוע, בהיות האירוע תאונת עבודה.

הצדדים

2.התובע, יליד 30.08.1987, כיום בן 30, עבד בחברת הוניגמן בע"מ בזמנים הרלוונטיים לתובענה דנן.

3. המל"ל הינו גוף ציבורי הפועל מכוח חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה, 1995.

4. הנתבעת מס' 1 – קניון שבעת הכוכבים בע"מ (להלן: "הנתבעת 1" או "הקניון") – היא בעלת ו/או מחזיקת המקרקעין בהן ארע האירוע נשוא התובענה דנן ומי ששכרה את חברת האבטחה במקום.

5.הנתבעת מס' 2 – חברת הוניגמן בע"מ (להלן: "הנתבעת 2") מפעילה רשת חנויות לממכר ביגוד תחת השם המסחרי TNT, ובזמנים הרלוונטיים לתובענה דנן הפעילה חנות אצל הנתבעת 1 והיתה מעבידתו של התובע.

6. הנתבעים מס' 3 ו- 4 הם בני זוג שביקרו בחנות הבגדים של הנתבעת 2 בקניון ואשר לטענת התובע תקפו אותו ועובדת נוספת, הן מילולית והן פיזית, וגרמו לו לחבלות בגוף.

האירוע

7. ביום 17.10.06 בסביבות השעה 13:00 נכנסו הנתבעים 3 ו-4 יחד עם ילדיהם לחנות של הנתבעת 2 בקניון. הנתבעת 4 פנתה למוכרת באותה העת, הגב' ח.ע. (להלן: "ח.") ואמרה לה: "את לא נותנת שרות, אני אוציא אותך מפה, לכי תזדייני, כוס אמא שלך את סתם מישהיא תני לי את הפרטים שלך אני אפטר אותך".

8.באותן הנסיבות תקפה הנתבעת 4 את ח. בכך שלקחה קולב והכתה אותה באמצעותו בבטנה, וקראה לעברה ולעבר התובע "אתם ערבים מלוכלכים". כאשר ניסה התובע להתקשר למשטרה, שם הנתבע 2 את ידו על חזהו ואמר לו "אל תתקשר למשטרה". התובע אמר לנתבעים 3 ו – 4 לעזוב את החנות והוא לא יקרא למשטרה. הנאשמת 4 קראה לעברו "אתה ערבי מעאפן".

9. בהמשך, עת ניסה התובע להתקשר למשטרה סטר לו הנתבע 3 בחוזקה בפניו, אחז בחוזקה בגרונו , הכה אותו באגרופים בפניו, סטר לו, נגח בפניו. התובע ניסה להימלט אך הנתבע 3 רדף אחריו לחדר ההלבשה, דחף אותו ונגח פעמיים בפניו. הנתבע 3 הפיל את התובע ארצה ולאחר מכן לקח קולב והמשיך להכותו. בנו של הנתבע 3 הצטרף למעשה, לקח חגורה והכה בתובע עם האבזם בראש בעוד הנתבע 3 אוחז בו בכוח בגרונו. התובע בכוחותיו האחרונים הצליח להיחלץ מאחיזתו של הנתבע 3 אולם זה האחרון המשיך לרדוף אחריו עד שבסופו של דבר התמוטט התובע ארצה כשהוא זב דם. הנתבעים עזבו את המקום ונתפסו ע"י המאבטחים בסמוך ליציאה מהקניון.

10.מיד לאחר התאונה התובע הובהל לבי"ח איכלוב , שם נבדק ואובחן כסובל מפגיעות וכאבים בכתף שמאל, זרוע ימין, ראש, פנים, צוואר, שבר באף, המטומות ושריטות בחלקי גוף שונים, נפיחות ודימום מהשפתיים ומהאף וחתכים בשפתיים ובקרקפת.

11. נגד הנתבעים 3 ו- 4 הוגש כתב אישום והם הורשעו, על פי הודאתם. הנתבע 3 בעבירה של תקיפה לפי סעיף 379 לחוק העונשין – תשל"ז, 1977 (להלן: "חוק העונשין"), והנתבעת 4 בעבירה של ניסיון תקיפה לפי סעיפים 379 ו 25 לחוק העונשין.

טענות התובע

12.התובע טוען כי הנתבעות 1 ו- 2 לא נהגו כמעבידים ו/או כמחזיקי מקרקעין סבירים ולא סיפקו לו וליתר העובדים סביבת עבודה בטוחה שמונעת אירוע הדומה לאירוע נשוא התובענה דנן. לגישתו, הנתבעות 1 ו- 2 היו יכולות לצפות אירועים אלימים נגד עובדי הקניון והיה עליהם להיערך מבעוד מועד למניעת אירועים אלימים. הנתבעות 1 ו- 2 התרשלו, בן היתר, בכך שלא הציבו מספר מתאים של מאבטחים להבטחת שלומם של הנמצאים בקניון, לא הדריכו את התובע כיצד לנהוג בעת עימות עם לקוחות, לא דאגו לביטחון העובדים ו/או הלקוחות בקניון, ולא התקינו אמצעי התראה שבאמצעותם יכלו העובדים להזעיק עזרה. אשר לנתבעים 3 ו- 4, הם הורשעו בפלילים ומעשיהם עונים על הגדרת עוולת התקיפה שבפקודת הנזיקין. נוכח האמור על הנתבעים לפצות את התובע בגין נזקיו לרבות הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, הפסדי פנסיה וכאב וסבל.

טענות המל"ל

13. התאונה הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה. וועדה רפואית שנערכה לתובע ביום 21.12.2010 קבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין האירוע. לתובע שולמו ע"י הנתבעת דמי פגיעה בסך 4,662 ₪ ותשלומים חד פעמיים בסך 26,789 ₪. עפ"י סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי ו/או על פי החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), התשכ"ד – 1964 ו/או לפי פק' הנזיקין, זכאי המל"ל לפיצוי או שיפוי בגין תגמולי הביטוח העומדים על סך של 36,512.74 ₪, נכון למועד הגשת התביעה על ידו.