ח"נ 5120-09-14 עיריית נצרת עילית נ' חמאתי

מבוא

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם ביום 16.2.15, בגין כתב אישום שעניינו חנייה ללא תשלום אגרת הסדר החניה על ידי הצמדת כרטיס חניה, עבירה שבוצעה ביום 23.9.14, שעה 12:55 בתחומה של המשיבה (להלן "הדוח").

טיעוני הצדדים

המבקש טען כי לא קיבל זימון כלשהו לדיון שהתקיים ביום 16.2.15 ומסיבה זו לא התייצב לדיון בעניינו, וציין כי הוא זה שביקש להשפט בגין הדוח. להגנתו, טען הנאשם, כי ביום 23.9.14 החנה את רכבו כחוק שעה שרכש כרטיס חניה שהיה תקף בין השעות 12:26 – 12:45 לשם הגעה לסניף הדואר. ואולם, בשל העומס הרב התעכב בסניף הדואר עד השעה 12:53 בעוד שהשומר במקום סגר את דלת הסניף בשעה 12:30. עם הגעתו לרכב, מצא את הפקח רושם את הדוח ומשביקש לבטלו, הסביר לו הפקח כי עליו לפנות למשיבה בבקשה לביטול הדוח. המבקש צרף את כרטיס החניה, קבלה מהדואר על שעת קבלת השרות והעתק מהודעת הקנס המוצמדת. נוכח תשלום אגרת החניה והעיכוב בדואר, שלא בשליטתו, מדובר בעשר דקות שבהן חנה שלא כדין ועל כן לא מדובר בקלות ראש של המבקש. לפיכך, יש לבטל את פסק הדין.

בפתח תגובתה ביקשה המשיבה לדחות את הבקשה על הסף שכן זו לא נתמכה בתצהיר חתום כדין. לגופו של עניין, טענה המשיבה כי המבקש לא עומד בתנאים הקבועים בחוק לביטול פסק הדין. ראשית, נשלח למבקש זימון באמצעות דואר רשום לכתובתו הרשומה לדיון שהתקיים ביום 16.2.15, ומשלא הוכיח כי לא קיבלו מסיבות שאינן תלויות בו, חלה על זימון זה חזקת המסירה. על כן ומשלא התייצב לדיון לאחר שזומן כדין, נדון בהעדרו כחוק.

שנית, המבקש לא הניח כל תשתית עובדתית כי ייגרם לו עיוות דין מאי ביטולו של פסק הדין. נהפוך הוא, הוא מודה בביצוע העבירה שעה שהוא מודה בכך כי חנה בתחומה של המשיבה לאחר שפג תוקפו של כרטיס החניה. סכום הקנס שנגזר על המבקש גבוה אך במקצת מסכום הקנס המקורי. אשר על כן, יש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה

המבקש לא תמך את בקשתו בתצהיר חתום כדין ומסיבה זו בלבד היה על הבקשה להדחות.

גם לגופו של עניין דין הבקשה להדחות.

למבקש נשלח זימון לדיון שהתקיים ביום 16.2.15 באמצעות דואר רשום, לכתובתו הרשומה והנוכחית, אשר לא נדרש על ידו. בהתאם לחזקת המסירה הקבועה בחוק, הנאשם זומן כדין ועל כן משלא התייצב לדיון, נדון בהעדרו.

בנוסף, הנאשם למעשה מודה בביצוע העבירה, אך טוען כי עומדת לו הגנה בשל השתלשלות האירועים בסניף הדואר. מקובל עלי כי דלת סניף הדואר עלולה להנעל בפני המבקשים להכנס אל הסניף לאחר שעות הפתיחה, אך לא כך באשר ליוצאים ממנו, שבפניהם היא כמובן פתוחה ליציאה.

בנסיבות אלה, היה על המבקש להסדיר את המשך חנייתו כחוק. המבקש, מסיבותיו, החליט להשאר בסניף הדואר לצורך סידור ענייניו שם, ביודעו היטב כי פג תוקפו של כרטיס החניה, ומשכך אין לו להלין אלא על עצמו.