ח"נ 42005-09-14 עיריית אשקלון נ' נסימפור

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 5.2.14 בשעה 11:14 או בסמוך לכך, ברחוב העבודה, העמיד/החנה את רכבו באופן שיש בו להפריע או לעכב את התנועה בניגוד לסעיף 5(ה)(1) לחוק העזר לאשקלון (העמדת רכב וחנייתו) התשכ"ב-1962.

וזו לשון הסעיף: "לא יעמיד אדם, ולא יחנה ולא ירשה לאחר להעמיד או להחנות רכב באופן שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה".

הנאשם אישר כי רכבו הוא זה שנראה בתמונה אך כפר באשמה והתיק נקבע להוכחות.

2.מטעם התביעה העיד הפקח סבאסטיין סינאיוק, במסגרת עדותו הוגש הדו"ח שערך, תמונות וכן מזכר. מעדותו עולה כי רכבו של הנאשם חנה על נתיב נסיעה ברחוב צר דו-סטרי וחסם שער כניסה לחצרים. רכבו של הנאשם גרם הפרעה לזרימה התקינה של כלי הרכב. בשני הנתיבים עמדו רכבים וצפרו. הפקח אשר הבחין בפקק הגיע למקום על מנת לאפשר את זרימת התנועה כסדרה או אז הבחין ברכב החונה על נתיב נסיעה. הרכב היה נעול, לא מונע, הדו"ח נערך רק לאחר שהפקח המתין במקום דקות ארוכות ואיש לא הגיע לרכב.

אלה הם דברי הפקח בעדותו בעמוד 3 לפרוטוקול, שורות 6-7 ואילך:

"... אנחנו רואים שהרכב עומד על הנתיב ומבצע הפרעה לתנועה וחוסם נתיב, וגם עומד נגד כיוון התנועה".

במסגרת חקירתו הנגדית, אישר הפקח ברוב הגינותו כי במקום בו חנה הרכב אבני השפה אינן צבועות באדום לבן ואף אין שלט האוסר חניה אך הדגיש כי העבירה המיוחסת לנאשם הינה עבירה של חניה באופן שיש בה להפריע ו/או לעכב את התנועה. מזכרו של הפקח (ת/5) מתייחס לכך באופן ברור.

3.הנאשם הודה כי רכבו חנה באופן שנראה בתמונה כשהוא עומד בניגוד לכיוון התנועה מול השער, אישר כי מדובר בכביש צר דו-סטרי. עיקר הגנתו התייחסה לעובדה כי במקום אין סימון של אבני שפה אדום לבן וכן שלט האוסר חנייה אלא שלא זו העבירה שיוחסה לנאשם. הנאשם טען כי השער הוא שער כניסה לעסק של בנו, אלא שמחומר הראיות עולה כי השער הוא שער כניסה למתחם של עסקים נוספים.

לא זו אף זו, הנאשם לא הביא עדי הגנה להוכחת טענתו כי מדובר בכניסה לעסק של בנו, בהימנעותו של הנאשם מלהביא עדי הגנה ניתן למצוא חיזוק לראיות התביעה.