ח"נ 24800-02-16 עיריית חדרה נ' רחמימוב

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של העמדת/חניית רכב על המדרכה, לפי סעיף 5(ד)(3) לחוק העזר לעירית חדרה (העמדת רכב וחנייתו) התשנ"א-1990. הנאשם מואשם בכך שבתאריך 4.12.15 בשעה 22:41 או בסמוך לכך, ברח' דוד שמעוני 45 בחדרה, הוא העמיד או החנה את רכבו על המדרכה במקום שלא נקבע כמקום חניה מוסדר.

כתב האישום הוגש בעקבות בקשת הנאשם להישפט בגין דו"ח מס' 374568-7-8 (להלן: "הדו"ח").

בתגובתו לכתב האישום טען הנאשם כי מדובר היה ביום שישי בלילה, זמן שבו "בדרך כלל בחדרה ...אין דוחות אם בתקופת אביטן ולפני ואחרי" וכי מאחר שמדובר במדרכה רחבה מאוד שאף משאיות עומדות עליה מדי יום, לא היתה כל הצדקה לרישום הדו"ח. בנוסף, כך טען הנאשם, הוא העמיד את רכבו במקום שלא על מנת לחנות בו אלא משום שהיה לו תקר בגלגל והוא ניגש אל החנות הסמוכה כדי לרכוש חומר מילוי מתאים. בתשובותיו לשאלותי, טען הנאשם כי הוא ניסה לשוחח עם הפקחית שנתנה לו את הדו"ח והוסיף: "התחיל להיות מצב שנהיה פה בריונות, השוטר הגיע, אמר לי שלא אתקרב לפקחית, נתן לי מרפק לפנים, קוראים לו שי דרעי והוא אמר לי שאני לא אתקרב אליה. אמרתי לו אתה שומר חוק, אנחנו אנשים שתרמנו ועשינו צבא, והוא התחיל לדחוף אותי עם הידיים לתוך החלון, אמרתי אם אני אגיב לו אני אהיה עצור ואהיה אשם, אז מה עשיתי, גם החמש מאות שקל וגם אהיה עצור. אמרתי יש פה בריונות, אם כבר אני הולך להישפט אז אבוא בפני שופט ואספר. אם מגיע לי להישפט, בסדר, אבל אני רוצה שיהיה צדק".

בהתייחסותה לדברים אלה ציינה ב"כ המאשימה כי אם היתה לנאשם טענה כלשהי כלפי השוטר, אזי הוא רשאי היה להגיש תלונה והציגה בפני את הדו"ח – ת/1 ואת בקשת הנאשם לביטולו בצירוף תגובת הפקחית – ת/2.

בתגובתו לכך ציין הנאשם כי רק בעקבות פנייתו אל תחנת המשטרה נודעו לו פרטי השוטר.

עיון בדו"ח ת/1, בתצלום שצורף אליו, מלמד על כך שבעת רישום הדו"ח עמד רכבו של הנאשם עם 4 גלגליו על המדרכה מבלי שהיה בו איש (ר' התצלום). בבקשתו לביטול הדו"ח (ת/2) טען הנאשם כי היה לו תקר בגלגל הימני אחורי וכי הוא עצר במקום על מנת לקנות "קומפרסור" והוסיף: "נכנסתי דקה אחת ויצאתי ביום שישי 23:00 בלילה... תקני עם אנטי תקר בבית, היה לי שתי גלגלי רזרבה בבית, אין להציג חשבונית, יום שישי בלילה לא היה מקום לתקן". בתגובתה לדברים אלה כתבה הפקחית: הרכב חנה עם 4 גלגלים על המדרכה, הנהג נכנס ל"אופן מרקט" לעשות קניה. לא הבחנתי בשום פנצ'ר".

סעיף 5(ד)(3) לחוק העזר שמכוחו הוגש כתב האישום בתיק זה, קובע כי:

(ד) "לא יעמיד אדם, לא יחנה ולא ירשה להחנות רכב באחד המקומות המנויים להלן, אלא

לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחר הוראה מהוראות חוק עזר זה או תקנות התעבורה,

או אם סומן בתמרור אחרת:....

(3) על מדרכה, למעט במקום שהוסדר להעמדת רכב וחנייתו, ובלבד שנותר מעבר

להולכי רגל".

חוק העזר אמנם אינו מגדיר מה היא "מדרכה", אך עיון בפקודת העיריות ובתקנות התעבורה שלאורן הוא נחקק, מגלה כי בדברי חקיקה אלה מוגדרת "מדרכה" כ- "חלק מרחוב המיועד למעבר הולכי רגל..." (ס' 1 לפק' העיריות) וכ- "חלק מרוחבה של דרך שאינו כביש, המצוי בצד הכביש ומיועד להולכי רגל בין אם נמצא במפלס אחד עם הכביש ובין אם לאו" (ס' 1 לת"ת).

"דרך" מוגדרת בסעיף 1 לפקודת התעבורה ככזו הכוללת גם "מקום פתוח שיש לציבור זכות לעבור בו". על פי הפסיקה, על מנת שמקום ייחשב כמדרכה, עליו לעמוד במבחן כפול - מבחן המיקום "חלק מרוחבה של דרך שאינו כביש המצוי בצד הכביש" ומבחן הייעוד "מיועד להולכי רגל" (ר' ע"פ (מחוזי י-ם) 17161-04-13 ניצן נ' עירית ירושלים).