ח"נ 10624-07-16 עיריית רחובות נ' סקורניצקי

לפניי בקשה מטעם הנאשם לביטול פסק דין שניתן כנגדו בהעדר התייצבותו לדיון שנקבע. השאלה העומדת לדיון הינה, אם יש סיבה מוצדקת להעדר הנאשם מהדיון, או שייגרם לנאשם עיוות דין במידה ופסק הדין יישאר על כנו.

רקע:

1. על פי כתב האישום, הנאשם עבר עבירה כאשר העמיד את רכבו עם שני גלגלים על המדרכה, בלא להותיר מרווח מספיק כנדרש. הנאשם ביקש להישפט, ועל כן הועבר התיק, בדרך של ברירת משפט, לבית המשפט.

2. הנאשם לא התייצב לדיון שנקבע בתאריך 10.01.17, הוא נשפט בהעדרו והוטל עליו לשלם קנס בסכום כפל הקנס המקורי על פי הדו"ח שניתן לו, סך 500 ₪.

3. בבקשה לביטול פסק הדין, טען הנאשם כי מאחר ואבדו לו המסמכים שחפץ להציג לפני בית המשפט, אולם עלה בידו לאתר תמונה אחת והוא מבקש לזמנו לדיון נוסף.

4. המאשימה מתנגדת לבקשה. בתגובת המאשימה לבקשה נטען, כי אין חולק שההזמנה נמסרה כדין לנאשם וכי לא הוצג כל טעם ענייני מדוע נעדר מן הדיון אליו זומן, ואף לא צורף תצהיר לבקשה. עוד נטען, כי לנאשם ניתן יומו בבית המשפט ואין לו אלא להלין עצמו, בנסיבות העניין.

   דיון והכרעה:

5. התנאים לביטול גזר דין שניתן בהיעדרו של נאשם מופיעים בסעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, על פיו רשאי בית משפט לבטל הכרעת דין וגזר דין שניתנו שלא בפני הנאשם. על-פי לשון הסעיף, בית המשפט יכול לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: (א) קיומה של סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות לדיון; (ב) עיוות דין שייגרם לנאשם באם לא יבוטל פסק הדין (ר' לעניין זה רע"פ 9141/01 סוראיה איטליא נ. מדינת ישראל, נז(6) 793 [2003].