ח'מאיסי נ' י.ו.נ.י.ת ביצועים בע"מ

פסק דין

1.התובע זבה במכרז להנחת ואספקת קו ביוב בתחומי המועצה המקומית ג'סר אלזרקא (להלן גם: "המועצה"). התובע רכש את שירותי הנתבעת (להלן גם: "י.ו.נ.י.ת") כקבלן משנה לביצוע הנחת חלק מקו ביוב, המדובר במקטע המצוי בסמוך למי תהום.

2.במסגרת זו התקשרו הצדדים בהסכם (להלן גם: "הסכם המקור"), ולפיו התחייבה י.ו.נ.י.ת לבצע את העבודה לפי כתב הכמויות שצורף לו, המאושר והחתום על ידי התובע, ע"י המתכנן, מר עמוס דנק (להלן גם: "מר דנק") והמפקח מר ג'סאן עבדאלחיי (להלן גם: "מר ג'אסן"). עוד הוסכם, כי י.ו.נ.י.ת תספק החומרים והציוד הנדרש ולמעט צנרת ושוחות הנדרשות לביצוע הפרויקט, אותן התחייב לספק התובע.

3.להבטחת אינטרס קבלן המשנה (קרי; י.ו.נ.י.ת) הוסכם, כי התובע יעמיד בידה ערבות בנקאית על סך 260,000 ש"ח "אשר פירעונה מותנה באישור עבודות הפרויקט ע"י המתכנן והמפקח והגשת החשבון מאושר למנהלת וקבלת כספים עבור החשבון המאושר" (פסקה 3 להסכם המקור). בחלוף 90 יום ממועד חתימת המתכנן והמפקח על החשבון, רשאית י.ו.נ.י.ת להגיש הערבות הבנקאית לפירעון (פסקה 7 להסכם המקור). התובע התחייב להעברת הכספים שיתקבלו מהמנהלת תוך יומיים מיום קבלתם "...היה והקבלן הראשי לא יעמוד בתנאי זה, תעמוד לקבלן המשנה הזכות להגיש את הערבות הבנקאית לפירעון מיידי" (פסקה 4 להסכם המקור).

4.י.ו.נ.י.ת ביקשה לחלט את הערבות הבנקאית וביום 12.7.06 פנתה לבנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ בבקשה לחילוט הערבות. ביום 16.7.06 עתר התובע בצו מניעה זמני כנגד חלוט הערבות. כב' השופט צרפתי עיכב חילוט הערבות במעמד צד אחד, והורה על הארכתה. בדיון מיום 30.11.2006 שנערך במעמד הצדדים, הגיעו הצדדים להסדר פשרה כדלקמן:

"לאור הצהרת המתכנן מר עמוס דנק לפיה, תוך שבוע ימים מהיום יאשר החשבון, ולכל הפחות, יאשר את החלק של חברת י.ו.נ.י.ת בע"מ סך של 200,000 ₪.

בנוסף לכך, יאשר למשיב מס' 2 (התובע דכאן- ש.פ.כ), את הסכומים המגיעים לו ובהתאם לחשבון, בנוסף לסכום הנ"ל. הצדדים מתחייבים לנהל משא ומתן בגין התיקונים של העבודה בחלק של יונית בע"מ, ולסיים את העבודות/תיקונים תוך 45 ימים.

הערבות הבנקאית נשוא הבקשה תישאר בתוקף עד קבלת הכספים מהמינהלת והעברתם ל-י.ו.נ.י.ת בע"מ, בכפוף ש-י.ו.נ.י.ת בע"מ לא תגיש שום בקשה לחילוט הערבות.

במידה והמשיב מס' 2 מקבל סך של 200,000 ₪ מהמינהלת עבור ביצוע חלקה של י.ו.נ.י.ת וסכום זה לא מועבר ישירות על ידו תוך 7 ימים לי.ו.נ.י.ת, רשאית י.ו.נ.י.ת בע"מ להגיש בקשה לחילוט הערבות הבנקאית" (להלן גם: "הסדר הפשרה").

5.הסדר הפשרה קיבל תוקף של החלטה.

6.משלא נתקבלו הכספים אצל הנתבעת, הגישה י.ו.נ.י.ת בקשות נוספות לחילוט הערבות הבנקאית (בקשות מיום 21.8.2007 ומיום 28.8.2007). הערבות הבנקאית על סך 260,000 ₪ חולטה.

7.לטענת התובע, י.ו.נ.י.ת לא קיימה את חלקה בהסכם, ביצעה עבודה לקויה ונטשה את האתר, חילטה את הערבות הבנקאית בניגוד להסדר הפשרה וקיבלה סכום העולה בהרבה על הסכום המגיע לה. עוד ומשסירבה י.ו.נ.י.ת לבצע תיקונים באתר, נאלץ התובע לטענתו לשכור שירותיו של קבלן אחר לביצוע התיקונים. התובע טוען להתעשרות י.ו.נ.י.ת שלא כדין; הפרת הסכם; ביצוע עבודות רשלניות וגרימת נזק לתובע.

8.לטענת י.ו.נ.י.ת, היא כלל לא חפצה בביצוע העבודות מאחר ולא הכירה את התובע. לאחר שכנועים הסכימה לבצע העבודות בכפוף לתנאי ההסכם ובכלל זה העמדת ערבות בנקאית. התובע לא ביצע חלקו בהסכם, סיפק שוחות וצנרת פגומים ולא אטומים והסתפק בשוחות זולות ופשוטות שאינן בעלות תו תקן. כלל התיקונים שנדרשו נבעו מאיכותן הגרועה של השוחות אותן סיפק התובע. כמו כן, התובע הותיר פסולת שעיכבה את מסירת העבודות וביצוע התשלומים. התובע אף לא הגיש חשבונות חלקיים אלא רק חשבון סופי, עובדה שעיכבה העברת הכספים המגיעים לנתבעת. בפועל, ובטרם נמסר הפרויקט למזמינת העבודה, הופעל קו הביוב, עובדה המלמדת על תקינותו. התיקונים המופיעים בדו"ח המסירה כלל לא קשורים לקטע בו ביצעה י.ו.נ.י.ת את העבודה, כי אם לעבודות שביצע התובע במקטעים אחרים. הליקויים שבאחריות התובע הם שעיכבו מסירת העבודה. י.ו.נ.י.ת קובלת על גרסת התובע בנוגע לאופן ביצוע התשלום Back to Back ולאחר קבלת תשלום מהמועצה. י.ו.נ.י.ת מודה, כי הגישה הערבות לביצוע אך זאת משהשלימה ביצוע העבודות אך התובע עיכב התשלום. עוד היא טוענת, כי הסדר הפשרה אינו מהווה עריכת חשבון בגין העבודות שבוצעו על ידי י.ו.נ.י.ת, ואינו מתייחס לשווי כלל העבודות שבוצעו על ידה, לטענתה ביצעה עבודות נוספות שאינן כלולות במחיר זה. מכל מקום, התובע אף לא קיים את הסדר הפשרה ואף שקיבל כספים מהמנהלת לא טרח להעבירם לידיה. התובע התעשר על חשבון י.ו.נ.י.ת משלא שולמו לה כלל הסכומים בגין ביצוע העבודה.

9.בתביעתה שכנגד טוענת י.ו.נ.י.ת, כי הנתבע שכנגד הפר את ההסכם הפרה יסודית משלא טרח לפרוע את החשבון שהועבר אליו לכל המאוחר בתוך 90 ימים מיום שהועבר אליו ולחלופין בתוך 90 ימים מיום שהחשבון אושר על ידי המתכנן. גם משקיבל כסף לא טרח להעבירו לידה. הנתבע שכנגד גרם לה לנזקים ממוניים עצומים, והפר את חובת תום הלב כלפיה. התנהגותו אף עולה לכדי תרמית. עוד לטענתה התרשל הנתבע שכנגד כלפיה בין היתר משלא ביצע עבודות שהיה עליו לבצע אל מול מזמינת העבודות במועד.

10.התובע, במעמדו כנתבע שכנגד, שב על טענותיו דלעיל, והוסיף, כי במהלך ביצוע העבודות, מעולם לא העלתה י.ו.נ.י.ת טענות כנגד איכות השוחות או הצנרת. כל טענה כנגד איכותן אינה נכונה. מוסיף וטוען התובע, כי בהתאם להסכם בין הצדדים, י.ו.נ.י.ת נכנסה בנעליו לצורך ביצוע העבודות ונטלה על עצמה האחריות הבלעדית לכל נזק הנגרם כתוצאה מביצוע העבודות. אם כן, תמוהה טענתה כי הסכימה לעבוד עם שוחות/ צנרת שלא תאמו את התקן. הערבות הבנקאית הייתה מותנית וחולטה בניגוד להסדר בין הצדדים. הנתבע שכנגד ביקש להעביר לי.ו.נ.י.ת התשלום עם קבלתו מהמנהלת ואולם י.ו.נ.י.ת ביקשה לחלט הערבות בטרם עת.

דיון

מאחר שרכיבי התביעה ורכיבי התביעה הנגדית נובעים מאותה מסכת עובדתית כוללת, יוכרעו להלן כלל הסוגיות המשפטיות והעובדתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים, וכפי שהנן עולות מהתביעה והתביעה שכנגד גם יחד.

עיכוב בביצוע התשלום

11.העובדות מלמדות, כי התובע השתהה בביצוע התשלום הראשון לי.ו.נ.י.ת, ובמחדלו גרם לעיכוב בהעברת תשלום לי.ו.נ.י.ת על סך 200,000 ₪, זאת על אף שהמועצה נכונה הייתה לבצעו כבר במועד 4.1.2007 (בניכוי עלות התיקונים). מסקנה זו נלמדת ממכתבו של המתכנן, מר דנק מיום 4.1.2007 (נספח 20 לתצהיר התובע), ובהתאם להצהרתו ברקע להסדר הפשרה מיום 30.11.06. יותר מכך, ממכתבו של מר דנק מיום 4.1.07 (צורף כנספח 20 לתצהירו של התובע) עלה, כי י.ו.נ.י.ת הבטיחה להשלים התיקונים לאחר שיקבלו תשלום ראשון על עבודתם. התשלום הראשון לא הועבר לי.ו.נ.י.ת ולא הוצע לה לקבלו אלא לראשונה ביום 29.8.07, בחלוף למעלה משמונה חודשים מיום אישור הכספים לי.ו.נ.י.ת על סך 200,000 ₪.

12.ויודגש, מסמך עריכת החשבון (חשבון טרום סופי) אותו הציג התובע במהלך עדותו (ת/1) מיום 11/8/06 אינו משנה מסקנה זו. אכן מר מאג'יד עמאש אמנם סימן X על פרק העבודות אותן ביצעה י.ו.נ.י.ת בציינו "עבודה לא נתקבלה ע"י המתכנן ומנהל הפרויקט" ואולם תחת פרק העבודות המחוק, נרשם בכתב ידו של המתכנן, מר דנק כי סה"כ מאושר לאחר הפחתה עד להשלמת תיקונים- 200,000 ₪. גם בסופו של חשבון זה, ציין מר דנק כי "מאושר סכום מצטבר 2,633,735 ₪ (כולל הסכום של י.ו.נ.י.ת 200,000 ₪)". למותר לציין, כי מר מאג'יד עמאש הנ"ל אינו המפקח הנקוב בהסכם המקור שבין י.ו.נ.י.ת לתובע ולפיכך כלל לא ברור מה טיב הרישום על ידו. מאידך, העיד התובע בנוגע לתפקידו של מר דנק, כי "הוא מאשר" (עמ' 30, ש' 9-10 לפר' הדיון מיום 27.6.2011 להלן גם: "פר'"). מכל מקום, המדובר בעריכת חשבון מיום 11/8/06 אשר קדמה למעשה להצהרת המתכנן, מר דנק בהסדר הפשרה מיום 30.11.2006, ולמכתבו מיום 4.1.2007 הנ"ל אשר אינו מותיר כל ספק בנוגע לאישור החשבון לי.ו.נ.י.ת בסך 200,000 ₪.