ח.חמזה עבודות נגרות ובניין בע"מ נ' ע.פ. כוכב חמש (1990) בע"מ

פסק דין

בפני תביעות הדדיות הנוגעות להתחשבנות כספית ביחס לעבודות נגרות שביצעה התובעת כקבלנית משנה של הנתבעת לביצוע עבודות הנגרות בפרויקט של עבודות בבנין משרדים אורות רבין בחדרה (להלן: "עבודות הנגרות") פרויקט שהעבודות בו הוזמנו על ידי חברת חשמל אשר שמשה גם כקבלן הראשי (להלן: "המזמין").

1. ביום 10.5.2005 נערך בין הצדדים הסכם שלפיו התובעת מתחייבת לבצע את עבודות הנגרות שפורטו בכתב הכמויות שצורף להסכם, וזאת במסגרת מכרז לביצוע העבודות עבור המזמין אשר הנתבעת זכתה בו.

2. בכתב הכמויות, שהיה מבוסס על הפרק הרלבנטי מתוך כתב הכמויות של המכרז, פורטו העבודות שיש לבצע תוך הפנייה לפריטים שונים ב"רשימת הנגרות" ולתוכניות אשר העתק מהם לא צורף על ידי מי מהצדדים.

על גבי כתב הכמויות הוספו מספר הערות בכתב יד כדלקמן:

"* ידיות לדלתות + צילינדרים לדלתות באחריות המזמין. (הנתבעת – פ.ל.)

* מנעול באחריות הקבלן (סטנדרטי)

* פורמיקות לדלתות סטנדרטיות של לדי או שווה ערך.

* הקבלן ישלם למזמין הפרש מחיר פורמיקה מ2.5 מ"מ לסטנדרט.

* פירזול לריהוט סטנדרטי"

3. ביום 15.6.2006 נערך חשבון סופי מצטבר לגבי עבודות הנגרות אשר ערוך על גבי דפי פירמה של הנתבעת וחתום בחותמת של התובעת מספר פעמים על גבי כל אחד מהדפים ובסיומו של חשבון זה, נקבע כיתרת תשלום סופי הסך של 27,000 ₪ (להלן: "החשבון הסופי").

יצויין כי סך התמורה עבור עבודות הנגרות חושב בחשבון זה לסך של 97,290 ₪, סכום שממנו הופחת סך של 16,416 ₪ בגין עלות פורמייקה, כך שלאחר הוספת מע"מ הסכום עמד על סך של 94,218 ₪.

מסכום זה הופחתו התשלומים שבוצעו עד אז בסך כולל של 72,000 ₪, וליתרה בסך 22,218 ₪ הוסף "פיצוי בגין עבודה טובה עפ"י ההסכם" (כאמור בחשבון הסופי) כך שיתרת הסכום לתשלום הועמדה על הסך של 27,000 ₪ (כולל מע"מ).

4. ביום 21.6.2006 חתמה התובעת על מסמך אשר בו צוין כי עם קבלת הסך של 27,000 ₪, אין ולא תהיינה לתובעת כל תביעות או דרישות נוספות בקשר לעבודות נגרות (להלן: "כתב הויתור"). באותו מועד, אכן התקבל התשלום וחשבונית שהוציאה התובעת, מעיד על כך.

אציין במאמר מוסגר כי בחשבונית צוין על ידי התובעת "גמר חשבון סופי עבודות נגרות...".

5. ביום 26.6.2006 שלחה התובעת לנתבעת מכתב מפורט אשר בו נטען כי כתב הויתור נחתם תחת לחץ ואיום וכי בניגוד לאמור בו, זכאית התובעת לתשלום סכומים נוספים וזאת בעיקר בשל עבודות נוספות שנטען כי בוצעו על ידה וכי הוסכם כי תהא זכאית לתשלום בעבורם (להלן: "מכתב הביטול").

בהתאם למכתב זה, זכאית התובעת, מעבר לסך של 99,000 ₪ (כולל מע"מ) ששולם לה בסך הכל, לסך נוסף של 51,825 ₪. סכום זה מהווה את הבסיס לתביעת התובעת בצירוף פיצוי על נזק בלתי ממוני בסך של 10,000 ₪, ובסה"כ 61,674 ש"ח.

6. הנתבעת בכתב הגנתה טענה כי לתובעת אין זכות לקבלת כספים נוספים כלשהם, וזאת לאור חתימתה על כתב הויתור. מעבר לכך טענה הנתבעת, תוך התייחסות למכתבה המפורט שנשלח בתגובה למכתב הביטול (להלן: "מכתב התשובה"), כי כל העבודות הנוספות להן טוענת התובעת, כלולות בכתב הכמויות וההסכם מלבד מרכיב אחד הנוגע להתקנת גומיות על גבי משקופים אשר לגביו, לטענתה, הסכימה התובעת, במעמד גמר החשבון כי עבודה זו לא תחויב בתשלום.

כמו כן ציינה הנתבעת במכתב התשובה כי בגמר החשבון הסופי ניתן לתובעת פיצוי נדיב מעבר לסכום לו היה זכאית וזאת כמחווה מצד הנתבעת וכן צוין כי התובעת סרבה לבצע תיקונים שנדרשו ביחס לעבודות הנגרות. בשל סרוב זה, נשאה הנתבעת בתשלום סך של 6,000 ₪ כולל מע"מ לקבלן אחר, סכום אותו היא תובעת בתביעה שכנגד.

תוקף כתב הויתור – טענת כפייה