- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ח'ליליה(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'
|
עת"א בית המשפט המחוזי נצרת |
4193-01-12
17.1.2012 |
|
בפני : אברהם |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: פיסל ח'ליליה (אסיר) |
: 1. משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר 2. מדינת ישראל |
| פסק-דין | |
עתירה לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001 על החלטת ועדת השחרורים מיום 2.1.2012 בראשות כב' השופטת נ' דלה-מוסא וחברים בה גב' נ' גנזר, מר ב' שאלתיאל ור/כ ה' ב-גל שוורץ
פסק דין
סגן הנשיא א' אברהם
העותר עושה מאסר בן 12 חדשים בשל הרשעתו בעבירה של גרימת מוות ברשלנות. בעת שנהג במשאית המובילה בטון סטה העותר ממסלולו, ופגע חזיתית במכונית שבאה מולו, ונהגה, שרון אוחנה ז"ל, מצא את מותו כתוצאה מן הפגיעה.
משמלאו שני שלישים למאסרו דחתה ועדת השחרורים את בקשתו להשתחרר על תנאי. היא הביאה בחשבון שיקוליה את חומרת העבירה, כשהיא מציינת את העובדה, כי במשאית נמצאו ליקויים שגרמו לבעיה במערכת הבלימה. היא ציינה עוד את 26 הרשעותיו הקודמות בעבירות תעבורה, ומכל אלה גזרה את מסוכנותו. על כך נוספה עמדתה של משפחת קרבן העבירה, שהתנגדה בתוקף לשחרורו המוקדם של העותר.
על החלטה זו מלין העותר, בעתירה שהניח לפנינו, ובה הוא מבקש לשכנע בחוסר סבירותה של ההחלטה. הוא מפנה לטעות שנפלה אצל ועדת השחרורים, עת נטלה בחשבון השיקולים את רמת התחזוקה הנמוכה של המשאית, אף שבהכרעת הדין לא יוחס כשל זה לעותר (כי אם לשאר הנאשמים, מי שהיו אחראים לתחזוקת המשאית). הוא מציין את התנהגותו החיובית של העותר בבית הכלא, את המלצתם של גורמי הטיפול בכלא לשחררו, ואת העובדה שרש"א הכינה עבורו תכנית שיקום ראויה.
לאחר עיון בעתירה ובתשובה שניתנה לה, שמיעת טענות בעלי הדין על-פה, ועיון בחומר שבתיק ועדת השחרורים, מצאנו את החלטתה של האחרונה בלתי סבירה, ולכן מצאנו לקבל את העתירה. אלה טעמינו:
בראשית דברינו נציין, כי תוצאת מעשיו של העותר גרמו לטרגדיה רבתי, למותו של איש תם, שכל רצונו היה להגיע למקום חפצו, כאשר מצא עצמו מול משאית שסטתה ממסלולה. מעשה העבירה, על תוצאתו הקטלנית, מלמד על רמת המסוכנות הנובעת מן העותר, ולכן שוקל את משקלו לחובת העותר. על כך נוספות 26 הרשעותיו בעבירות תעבורה למיניהן, ואף להן משקל לטובת מסקנתה של ועדת השחרורים.
אלא שֶׁרְאִיָה כוללת של הנתונים הצריכים לעניין מביאה כדי מסקנה, כי כפות המאזניים נוטות לטובת שחרורו של העותר. אף כי בעברו הרשעות בעבירות תעבורה, עניין לנו באדם שחי חיים נורמטיביים ועבד לפרנסתו, בלא כל הרשעה בפלילים. התנהגותו בבית הכלא היא ללא רבב. הוא נטל חלק בתכניות טיפול שהוצעו לו בבית הכלא, הודה בעבירות המיוחסות לו ונטל עליהן אחריות. גורמי הטיפול התרשמו ממנו כאדם ללא כל דפוסי התנהגות עברייניים.
ככל שמן העותר נשקפת סכנה לעת שישוחרר, היא עשויה, לכל היותר, לנבוע מנהיגתו. אלא שהתשובה למסוכנת זו נמצאה בגזר הדין שקבע את עונשו, ובין היתר פסל אותו מלהחזיק רשיון נהיגה משך תשע שנים. בכך יש כדי לאיין את מסוכנותו, אותה מסוכנות שהמחוקק ציווה על ועדת השחרורים לבחון, כתנאי לשחרורו של אסיר (ס' 9 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001).
ממש מצאנו גם בטענת העותר אודות טעות שנפלה אצל ועדת השחרורים, כאשר ייחסה לו רשלנות הנובעת מידיעתו אודות הליקויים במערכת הבלימה של המשאית. מהכרעת הדין עולה, כי רשלנותו של העותר לא נעוצה היתה בכך, כי אם בסטיה הרשלנית ממסלול הנסיעה, לעבר המכונית שבאה מולו. אחריות הנובעת מתחזוקה לקויה של מערכת הבלימה לא יוחסה לו, כשם שלא יוחסה לו ידיעה אודות רמת התחזוקה הלקויה.
על כך נוסיף, כי רש"א הכינה עבורו תכנית שיקום, הכוללת טיפול קבוצתי ופרטני, כמו גם השתלבות בעבודה (אם כי ביצועה נדחה לעת הזו, משום מצבו הבריאותי הירוד).
סיכומם של דברים עד כה, מסוכנותו של העותר מתמקדת בנהיגתו, אלא שרישיונו נשלל לשנים ארוכות, ובכך יש כדי לאיין את המסוכנות, ומכאן מתבקש שחרורו, כאשר שאר השיקולים הצריכים לעניין אינם עומדים לו למכשול, כגון נטילת חלק בטיפול בבית הכלא, ושאר שיקולים שמנינו לעיל.
אנו נדגיש, בכל הדברים הללו שהבאנו אין כדי להקל ראש בעבירה, ובתוצאתה המזוויעה, קטילתו של איש תמים שחייו נגדעו בטרם עת. ליבנו עם בני המשפחה, שאת החלל שנפער בלבם איש לא יוכל למלא. ליבנו איתם. ואכן, מצוות המחוקק היא כי יינתן למשפחת הקרבן להשמיע את עמדתה, אלא שהמחוקק גם ציווה כיצד על הועדה לנהוג בבואה לשקול את שאלת השחרור על תנאי, משמע לבחון את מסוכנותו של העותר, ואם מסוכנות זו אינה ברמה גבוהה, ומכל מקום אם ניתן להתמודד עמה ולאיינה, כמו במקרה שלנו (על ידי שלילת רשיונו של העותר), הרי שעל ועדת השחרורים היה להורות על השחרור.
סוף דבר, משום הטעמים הללו שהטעמנו, אנו מקבלים את העתירה ומורים על שחרורו של העותר. עניינו יוחזר לועדת השחרורים, שתקבע, בהקדם האפשרי, את תנאי השחרור.
אנו מעכבים את שחרורו של העותר משך 7 ימים מיום שתקבע הועדה את תנאי השחרור, על מנת ליתן בידי המדינה שעת כושר לערער על פסק דיננו.
ניתן היום, כ"ב טבת תשע"ב, 17 ינואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
