ח'יראללה נ' נבהאן

פסק דין

בפניי תביעה כספית על סכום של 109,300 ₪ .

התביעה הוגשה ביום 22.2.09 והסכום שנתבע הוא נכון ליום הגשת התביעה ועוד אזדקק לסוגייה זו בהמשך.

התביעה לכאורה פשוטה מאוד. לפי סעיף 3 ו- 4 לכתב התביעה מצויין כדלקמן: "במהלך השנים 2001-2004 ובכל הזמנים הרלוונטים לתביעה סיפק התובע לנתבע צבעים וחומרים שונים וזאת כמפורט בחשבוניות ובכרטסת לקוח המנוהלת ע"י התובע. עם סיום הקשר המסחרי והעיסקי בין הצדדים נותרה יתרת חוב ע"ס 98,570 ש"ח (קרן)".

לתביעה מצורפים המסמכים הבאים:

הכרטסת שנוהלה ע"י התובע או מי מטעמו, חשבוניות ותעודות משלוח, וזאת בין השנים 2002,2003,2004.

בכתב ההגנה טען בין השאר הנתבע:

1.ראשית טען הנתבע להתיישנות. התביעה הוגשה ביום 22.2.09 ואילו כרטסת הנה"ח שצורפה לכתב התביעה ומוכחשת לחלוטין מתבססת על קיומו של חוב בסך 55,484 ש"ח, נכון ליום 15.2.02 (דהיינו מדובר ב- 7 שנים ממועד הגשת התביעה שהוגשה כאמור ב- 22.2.09).

2.לחילופין ואם לא תתקבל טענת ההתיישנות – טוען הנתבע לשיהוי ניכר ובלתי מוצדק לחלוטין העולה לכדי 7 שנים, דבר שגם הסב לנתבע נזק ראייתי ניכר במציאת מסמכים שלטענת התובע העתק מהם נמצא ברשות הנתבע, והיה בהם כדי לסייע לנתבע כדי להדוף את התביעה.

3. לגופו של עניין טען הנתבע, כי הכרטסת המוצגת ע"י התובע היא כרטסת מפוברקת ואין בינה לבין המציאות דבר וחצי דבר. הנתבע הכחיש, כי הוא חתום על החשבוניות והתעודות וכן כי קיבל את הסחורה הנטענת (סעיף 13 לכתב ההגנה). עוד טען הנתבע בסעיף 17יא לכתב ההגנה כי "התביעה מבוססת על מסמכים שלא הונפקו על שם הנתבע. "מוסך הדיל" אינו אישיות משפטית".

4.עוד טען הנתבע, כי שולם סך של 37,000 ₪ על ידו, על פי הסכם עליו חתומים שני הצדדים והסכום אינו מופיע בכרטסת.

לאור הפערים בעמדות הצדדים נקבע התיק להוכחות. בישיבה מיום 4.11.10, שהיתה קבועה להוכחות לא התייצבה המצהירה - הפקידה גב' מירי נחוס שלטענת התובע ערכה את הכרטסת המוכחשת ע"י הנתבע בזמן אמת וזאת עקב מחלה. עלי לציין שתצהיר נוסף של עו"ד שערך כביכול הסכם בין הצדדים מחוץ לכותלי ביהמ"ש הוצא מתיק ביהמ"ש לאור חסיון עו"ד לקוח (ראה גם התייחסות והתנגדות ב"כ הנתבע לתצהיר זה בפרוטוקול הישיבה מיום 11.1.10).

הנתבע עמד על כך שביהמ"ש לא יפצל עדויות בתיק זה וישמע את התיק כמכלול ולכן נדחה התיק לישיבת הוכחות אחרת ונשמע ביום 17.5.11. בתאריך זה שמע ביהמ"ש את התובע והנתבע, שהם בעלי הדין, וכן את העדה גב' מירי נחוס, אשר ערכה לטענת התובע את הכרטסת.

כן הוצגו בפני ביהמ"ש הכרטסת המקורית (שנערכה כאמור ע"י הגב' נחוס ובכתב ידה) וכן הוצגו כל תעודות המשלוח של התובע ("עולם הצבע"), אשר לטענת התובע מעידות על הספקת הסחורה בפועל לנתבע.

אפשרתי לנתבע לעבור על כל אחת ואחת מאותן חשבוניות ולזהות בה את חתימתו.

הנתבע אישר את חתימתו על מקצת מתעודות המשלוח וחלק אחר הנוגע לתעודות משלוח שאינן חתומות על ידו לטענתו.

במקביל להגשת מסמכים אלה, שהינם מסמכים מקוריים ויוחזרו לידי ב"כ התובע לאחר מתן פסה"ד, הוגש מסמך נוסף שאין חולק שנחתם ע"י שני הצדדים. מסמך זה מבטא, לטענת הנתבע, את ההתחשבנות הכללית בין הצדדים ואשר לא הופחת מכרטסת הנה"ח. אושר ע"י התובע, כי המסמך נחתם על ידו ונערך באמצעותה של הפקידה גב' נחוס, אשר סייעה בידי שני הצדדים. נאמר במסמך כך ואני מצטט: "עד 30.6.02 מרשך חליל נבהאן בעל מוסך הדיל ישלם לעולם הצבע סך של 37,000 ₪ עד תאריך 30.6.02. אם יש תעודות פתוחות אז מנפיקים חשבונית. נסגר בתאריך 10.7.02. שולם 12 שיקים, כל שיק 3,000 ₪".

שתי עובדות עיקריות עולות מתוך המסמך האמור לטענת הנתבע.

האחת היא, שההתחשבנות בין הצדדים לגבי חשבוניות פתוחות נסתיימה עד תאריך 30.6.02 ומעבר לכך לא נוצר חוב כלשהו ואם סופקה סחורה היא שולמה במזומן. המדובר בסכום פתוח של 37,000 ש"ח שבגינו שולמו שיקים כאמור.

כאן המקום לומר, כי עברתי על כל תעודות המשלוח ו/או החשבוניות שהנתבע אישר את חתימתו עליהן, להבדיל מתעודות המשלוח שלגביהן לא אישר את חתימתו. בחלק מהתעודות קשה לזהות את השנה שבה הונפקה התעודה, אך במרבית התעודות ניתן לזהות את השנה ואף אחת מתעודות המשלוח או החשבוניות שבמהלכה זיהה הנתבע את חתימתו, לא נמצאה תעודה מעבר לתאריך 30.6.02 או 10.7.02, המועדים המצוינים על המסמך החתום ע"י שני הצדדים.