ח'ורי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.התובע ביקש לקבל תוספת לקצבת ניידות מכוח סעיף 14(א) להסכם בדבר גמלת ניידות (להלן: "הסכם הניידות"), אשר קובע כדלקמן:

תוספת לקצבת ניידות

(א)מוגבל בניידות משתכר הזכאי לקצבת ניידות שברשותו ובבעלותו רכב, יהיה זכאי לקצבת ניידות (להלן – תוספת קצבה) ... אם נתקיימו בו תנאים אלה:

(1) המרחק בין מקום מגוריו לבין מקום עבודתו וחזרה הוא 40 ק"מ לפחות;

(2)הוכיח, להנחת דעתו של המוסד, שהוא עובד ברציפות שישה חודשים לפחות בתכוף לפני הגשת הבקשה לקבלת תוספת הקצבה ומשתמש ברכבו בקביעות לצורך נסיעה למקום עבודתו".

2.התובע מהנדס במקצועו ומפקח על פרויקטים באתרי בניה במקומות שונים בארץ, עבד עד לשנת 1998 כשכיר ומאז הוא עובד כעצמאי.

התובע הוכר כמוגבל בניידות ומקבל קצבה בהתאם. הוא הגיש תביעה לקבלת תוספת לקצבת הניידות, האחרונה ביום 27.9.11. התביעה נדחתה על ידי הנתבע מהנימוק שלא מתקיים התנאי של מרחק בן 40 ק"מ לפחות בין מקום מגוריו של התובע לבין מקום עבודתה וחזרה, כי מקום עבודתו נמצא במשרדו במג'אר והנסיעות ברחבי הארץ הן במסגרת התפקיד.

התובע טען כי אין לו כל משרד בכפר מג'אר ואין הוא מבצע עבודה שם, לכן החלטת הנתבע אינה כדין.

3.הנתבע טען בכתב ההגנה שהוגש מטעמו כי התובע מתגורר במג'אר ומשרדו אף הוא שם, כך שהמרחק בין מקום מגוריו לבין מקום עבודתו וחזרה אינו 40 ק"מ לפחות ולפיכך לא מתקיים בתובע התנאי שבסעיף 14(א)(1) להסכם הניידות.

4.התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר בדיון על תצהירו.

הנתבע לא ערך חקירה של התובע, אלא התבסס בקביעתו על ניירת שהוגשה על ידי התובע (נ/1) כאשר על הלוגו סמוך לשם התובע "הנדסה אזרחית" מופיעה כתובת בכפר מג'אר.

כן, הוגשה תעודת עובד ציבור מטעם מרכז מחלקת גביה מלא שכירים אצל הנתבע, לפיה הכתובת הרשומה של התובע במחלקה היא במג'אר ומשלח ידו הוא מהנדס בניין.

5.בתצהירו הצהיר התובע כי הוא לא מבצע עבודה במג'אר, כי אם מקבל חדר עבודה באתרים בהם הוא עובד. בשלוש השנים האחרונות עבד התובע בשני פרויקטים בעפולה (בית אבות ומרכז יום).

בעדותו בדיון נשאל התובע באשר למקומות בהם עבד בתקופה שמחודש ספטמבר 2011 (לאחר הגשת התביעה לתוספת קצבת הניידות) והוא השיב כי בעפולה, אום אל פאחם, ירכא, עכו וקריית שמונה (ראו ע' 4, ש' 23-25 לפרוטוקול הדיון). הפרויקטים בעפולה הסתיימו בשנת 2012, במקביל היו לו פרויקטים בכפר מג'אר, בקריית ים ובעכו. התובע העיד כי הוא קיבל משרד בכל אחד מהאתרים האלה. אם הוא צריך לעשות עבודת תכנון, הוא עושה זאת במחשב הנייד שלו. בביתו במג'אר התובע לא מקבל לקוחות ואין לו פקידה (ראו ע' 5 לפרוטוקול הדיון).

התובע עשה עלינו רושם אמין ביותר ועל כך הסכימה גם ב"כ הנתבע (ע' 7, ש' 28 לפרוטוקול הדיון).

על כן, מבחינה עובדתית, אנו קובעים כי לא היה לתובע, בתקופה הרלוונטית לתביעה משרד משלו במג'אר או במקום אחר. התובע מתגורר במג'אר ומסיבה זו מופיעה הכתובת שרשומה אצל הנתבע ובנייר הלוגו שלו.

התובע מבצע פרויקטים באתרים שונים ברחבי הארץ. בתקופה שלפני הגשת התביעה לנתבע (התקופה הרלוונטית לבדיקה היא שישה חודשים בתכוף לפני הגשת הבקשה) עיקר העבודה של התובע היה בשני אתרים שונים בעפולה, כאשר המרחק הקיים בין מג'אר לעפולה ובחזרה עולה על 40 ק"מ.

6.פרשנות סעיף 14(א) להסכם הניידות

בהתאם להלכה הפסוקה בדב"ע לז/01-1029 גדעון מרגלית - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ט' 407 (1978) (להלן: "הלכת מרגלית"), המונח "מקום העבודה" שבסעיף 14(א) להסכם הניידות אינו מתייחס למקומות השונים בהם מבוצעת העבודה בפועל, אלא למקום בסיסי וקבוע אחד ממנו יוצא המבוטח ליום עבודתו ואליו הוא שב.