ח'ואלד נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול החלטת קצין משטרה לאיסור שימוש ברכב. ההחלטה ניתנה ביום 13.7.10, לאחר שלמבקש נרשם דוח המייחס לו נהיגה בזמן פסילה.

הדיון בבקשה נערך ביום 27.7.10, שאז התייצבה המשיבה לדיון בלא חומר החקירה וביקשה דחיית הדיון. הוריתי על הדחייה כמבוקש, תוך הפסקת צו איסור השימוש, כאשר המבקש מתחייב להפקיד את רכבו בשנית אם תידחה בקשתו.

היום נערך דיון חוזר בבקשה, המשיבה הסכימה לבוא לקראת המבקש ולקצר את תקופת איסור השימוש כך שתעמוד על 20 יום בלבד. המבקש עומד על ביטול איסור השימוש כליל.

לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים סבורני כי לא התקיימו במקרה דנן נסיבות המצדיקות התערבות בהחלטת הקצין. העבירה בוצעה בידי המבקש עצמו ואינני מקבל כי לא ידע ולא צריך היה לדעת על עונש הפסילה שהוטל עליו, וזאת מהמנימוקים שפורטו בהחלטתי מיום 18.7.10 בה דחיתי בקשתו לביטול פסק הדין בתיק 606-03-09.

כאמור בהחלטה הנ"ל, בתיק בית המשפט אישור מסירה לגזר הדין מחודש דצמבר 2009, והנאשם בחר להתעלם ממנו, כך שאין לו להלין אלא על עצמו.

אשר על כן, דומה היה כי דין הבקשה להידחות כליל, אולם לאור הסכמת ב"כ המשיבה אני מורה על קיצור תקופת איסור השימוש והעמדתה על 20 יום בלבד.

מהתקופה הנ"ל יש להפחית את התקופה בה היה הרכב מאוחסן מהחלטת הקצין ועד שחרורו בעקבות החלטתי מהדיון הקודם.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

המבקש ידאג למסירת הרכב למגרש האחסון לריצוי יתרת תקופת איסור השימוש, בתוך חמישה ימים מיום המצאת החלטה זו לידי בא-כוחו.

ניתנה היום, כ"ב אלול תש"ע, 01 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: