זרקוא(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

ערר על החלטת בימ"ש השלום בראשל"צ (כב' השופטת סילש) במ"ת 1701-02-10 מיום 08.02.10 במסגרתה הורה בימ"ש קמא על מעצרו של העורר מבלי שקיבל תסקיר מעצר.

1.נגד העורר הוגש כתב אישום בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, איומים ותקיפת עובד ציבור.

כעולה מכתב האישום בתאריך 28.1.10 בשעה 22:30 לערך, הגיע העורר עם אחר למועדון "טרול" בראשל"צ כשהוא תחת השפעת אלכוהול.

המאבטח, סירב להכניס את העורר למועדון ובתגובה אמר העורר לאחר "בוא נכנס בכוח ואם אני אכנס בכוח מה תעשה לי", המאבטח השיב שהוא מתכוון להזמין משטרה.

בתגובה לכך אמר הנאשם "תזמין משטרה יהיה אותו דבר כמו בתלונה הקודמת של חברים שלנו", ופנה לאחר ואמר לו "בוא ניתן לו מכות".

בהמשך אמר העורר למאבטח "בוא תרשום את הטלפון שלי ובוא תפגוש אותי בפארק בראשל"צ ואז אני ואתה נסגור את העניין בלי משטרה ובלי חברים".

בתגובה, ביקש המאבטח מהעורר לעזוב את המקום והודיע לו שיזמין משטרה.

בתגובה לכך קפץ העורר על המאבטח, תקף אותו במכת אגרוף במצחו, הפילו על הרצפה וגרר אותו על המדרגות.

כתוצאה מכך נגרמו למאבטח המטומה במצחו וחתכים בראשו.

במהלך התקיפה נפל אקדחו של המאבטח מנרתיקו. משהבחין המאבטח כי העורר מנסה לתפוס את נשקו, קרא לבעלת המקום (המתלוננת) על מנת שתתפוס את הנשק.

העורר פנה למתלוננת ואמר לה "אני אהרוג אותך ואת אמא שלך".

העורר נמלט מהמקום ובעקבות כך, החלו הפקחים דוד שיין ורוסלן מקרוב לחפש אחריו. משאותר העורר ורוסלן החל לתחקרו דחף אותו העורר והחל במנוסה, כאשר הפקח השני דולק אחריו.

משהצליח דוד לתפוס את העורר, הכה אותו העורר במכת אגרוף בפניו וגרם לו לסימן אדום מתחת לעין.

2.במקביל להגשת כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים.

עילת המעצר שנטענה היא עילת המסוכנות. עוד נטען כי העורר ביצע את המעשים כשהוא תחת השפעת אלכוהול ותלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי.

3.בדיון בבימ"ש קמא לא חלקה ב"כ העורר על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ועתרה לשחרורו של העורר לחלופת מעצר בביתו בפיקוח האם.

בימ"ש קמא קבע בהחלטתו כי נסיבות המקרה מצביעות על מסוכנות גבוהה הנשקפת מהעורר, כשביצע את המיוחס לו כאשר הוא בגילופין ומאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו.

בימ"ש קמא הגיע למסקנה שאין ליתן בעורר אמון ולאור המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו, אין מקום לבחון חלופת מעצר, גם לא באמצעות שירות המבחן.

על החלטה זו של בימ"ש קמא נסב הערר.