זרקא נ' בני ואח'

פסק דין

בפניי תביעה כספית.

הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש לפסוק על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט וטענו בע"פ בישיבת ביהמ"ש מיום 10.11.13.

עלי לציין, כי ההסכמה לטעון בע"פ היתה בהמלצת ביהמ"ש, לאחר ששני הצדדים הביאו לעדות את השמאים, נותני חוות הדעת מטעמם, ועל מנת לחסוך בזמן שיפוטי ובהוצאות הציע ביהמ"ש, כי לאור אופייה של התביעה וגודלה יסכימו לוותר על חקירות ולסכם.

לאור זאת, ניתן בזאת פטור ממחצית שנייה של אגרת בימ"ש.

התביעה היא על סכום של 2,038 ₪ והיא מורכבת משני חלקים:

האחד – סכום של 1,130 ₪, שהינו הפרש הסכום שנקבע על ידי השמאי מטעם התובע בגין הנזק שנגרם לנכס ובין הסכום ששולם בפועל והאחר הינו הפרש של שכ"ט שמאי אשר עומד על סך של 908 ₪.

מדובר באירוע שבמהלכו בתאריך 26.2.12 איבד הנתבע 1 שליטה על הרכב הפוגע ופגע בנכס של התובע.

השמאי עודד כהן מטעם התובע נתן חוות דעת לגבי הנזקים.

על פי הממצאים, העציצים ליד שער הכניסה לביתו של התובע ניזוקו ובנוסף נשפך שמן, כנראה מאגן השמן של הרכב שפגע באבנים על שביל הכניסה.

חוות הדעת השמאית היתה על סך 4,651 ₪ וזאת על סמך חשבונית תיקון מס' 0340 על שם גרזוזי ובניו, מתאריך 23.3.12.

בנוסף, גבה השמאי בגין שרותיו סכום של 1,430 ₪ כולל מע"מ וזאת בגין ביצוע שמאות שעלתה 1,000 ₪, צילומים 32 ₪, נסיעות 51 ₪ והוצאות משרד 150 ₪.

צורפו לי צילומים של הנזקים שנגרמו לאותם עציצים.

בסיכומיו טוען התובע, כי ההפחתה בשיעור 30% בלאי ע"י שמאי הנתבעת לא היה לה מקום וכן לא היה מקום להפחתת שכ"ט שמאי.

ראשית טען, כי השמאי מטעם הנתבעת כלל לא הגיע באופן פיסי לבית התובע ובדק את הרכוש שניזוק. חוות דעתו התבססה אך ורק על קריאת חוות הדעת מטעם התובע, תמונות ומסמכים שהוצגו.

לא היה מקום להפחית 30% מתוך החשבונית ששולמה של גרזוזי ובניו.

עוד טען התובע, כי מדובר פה בביצוע פעולות שונות ע"י השמאי מטעמו הכוללות בדיקה פי של הנזק בעין יעקב, כאשר משרד השמאי בנהריה, בדיקת החשבונית נשוא הנזק וכן כתיבת הדו"ח.

הנתבעת בכתב הגנתה טענה, כי התנהל מו"מ בין הצדדים, במהלכו שילמה את מרבית הנזק בשיעור של 4,043 ₪.

לטענת הנתבעת, שכ"ט השמאי הינו גבוה מהמקובל וכי סכום התביעה אינו משקף את הנזק שנגרם לתובעת בפועל.

חוות הדעת השמאית אשר צורפה ע"י הנתבעת הינה של השמאי ע. גינדי. הנ"ל הפחית סכומים מתוך חשבונית גרזוזי כדלקמן: