זרצקי(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

ערר על החלטת בימ"ש השלום בפתח תקוה (כב' השופטת עטר) החלטה מיום 3/4/11 ובה הורתה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו 3 אישומים: האחד – עבירה שנעברה ביום 7/2/11 ובה נאשם הוא הסיג גבול לחצר של המתלונן וגנב מן המפרסת בחצרי הבית שני קומקומים. השני – עבירה שנעברה ביום 31/8/10 ולפיה החזיק העורר נכס החשוד כגנוב, מכשירי פריצה וכן הפריע לשוטר במילוי תפקידו והשלישי – ביום 31/8/10 שוחרר העורר ברובה על ידי קצין משטרה למעצר בית למשך 5 ימים, בשעה 14:00 נכנס למקום מעצר הבית, בשעה 18:40 העורר לא היה במקום והוא שב למקום בשעה 19:09 כשעל גופו מזרק משומש, פקק ונייר ובו מלח לימון המשמשים לצריכת סמים. יודגש כי עבירה זו נעשתה תוך כדי הפרת הוראה חוקית.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו. ב"כ העורר הסכימה לקיומן של ראיות כלאורה ועתרה לשחרורו של העורר לחלופת מעצר.

הוזמנו שני תסקירים מהם עולה כי העורר עלה מאוקראינה בשנת 2000 לאחר שריצה שם 3 שנות מאסר בגין עבירות רכוש. אביו נרצח בשנת 1989 ואמו נפטרה בכלא בשנת 1997.

טרם מעצרו התגורר עם סבתו בפתח תקוה. לחובתו 3 הרשעות בגין עבירות של רכוש וסמים בגינן ריצה עונשי מאסר בני 12 חודשים כל אחד, האחרון בשנת 2008. הרשעות אלה חובקות צירוף תיקים, האחד – 14 תיקים של עבירות רכוש והשני – 6 תיקים.

כיום תלוי ועומד כנגד העורר מאסר על תנאי בן 12 חודשים.

עד עתה סירב העורר לטיפול גמילה ורק עתה, משנעצר, החל בשימוש במתדון.

שירות המבחן התרשם כי קיים סיכון להמשך מעורבות שולית בפרט בתחום הסמים והאלימות. כן התרשם שירות המבחן כי סבתו של העורר אליה ביקש להשתחרר מתקשה לעמוד בדרישותיו המתמשכות לקבלת סכף לסם וכן אינה יכולה להציב לו גבולות ולפיכך לא בא שירות המבחן בהמלצה לשחררו ממעצרו.

הוגש תסקיר משלים ממנו עולה כי העורר מבין הבנה ראשונית את נגעי הסם אך טרם חלה התייצבות או שינוי בדפוסי החשיבה וההתנהגות. שירות המבחן התרשם כי קיים ספק לגבי מסוגלותו להימנע ממעורבות שולית ולהתמיד בטיפול ובהימנעות משימוש בסמי רחוב בתנאים פתוחים.

עוד התרשם שירות המבחן כי העורר נוטה לגייס את סבתו לצרכיו שלו תוך הפעלת לחצים ומניפולציות עליה והיא אינה יכולה לשמש דמות מרסנת עבורו ואינה יכולה לפקח עליו מאחר והחלה לעבוד ולאחר מצבה הבריאותי.

ב"כ העורר טוענת כי לא היה מקום לצרף את האישומים שכן אלה אינם מהווים מסכת ראייתית אחת וכל אחד מן האישומים אינו מקים עילת מעצר לכשעצמו.

סבורני, כי טענה זו מקומה במסגרת ההליך העיקרי וכי אף אם כל אחד מן האישומים אינו עילת מעצר כשלעצמו הרי שבהתייחס למיהותו של העושה, לעברו הפלילי המכביד, לעובדה כי לחבותו מאסר מותנה של 12 חודשים, וכי לא בחל בהפרת הוראה חוקית, ונוכח התסקירים המשלימים אשר לא באו בהמלצה לשחררו, אין מקום לסטייה מהמלצת שירות המבחן, סטייה אשר תחטא לאינטרס הציבורי.

ב"כ העורר עותרת לשחרורו של העורר על מנתשניתן יהא להאריך את המאסר המותנה לכשיתבקש הדבר.

סבורני כי העתרות לבקשה זו הינה בבחינת התערבות בשיקולי ענישה.

נוכח האמור, הנני דוחה את הערר.

ניתנה והודעה היום ח' אייר תשע"א, 12/05/2011 במעמד הנוכחים.

מיכל ברנט, שופטת

הוקלד על ידי: אביגיל בן-חמו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: