זריק נ' מועצה מקומית מגאר ואח'

פסק דין

הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה, כאמור בסעיף 79 א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

התובע יליד שנת 1936. לטענת התובע, ביום 8.5.06 עת הלך בכביש הראשי בכפר מג'אר נפל ברחוב בשל הימצאות אשפה כגון מכסים של בקבוקי שתייה, כרטיסים מקומטים של פלאפונים, קופסאות סיגריות וכיוב' שהצטברה על מכסה בור ניקוז וכן מאחר ומכסה הבור היה נמוך מהכביש באופן שיצר מהמורה. כתוצאה מכך, רגלו השמאלית של התובע החליקה ואילו הרגל הימנית נתקעה באיזור שבין האספלט לבין מסגרת המכסה ונוצר לחץ על הרגל.

לטענת התובע, האחריות לנזקו רובצת על הנתבעות מאחר ונזקו נגרם כתוצאה מנכס שלנתבעות שליטה עליו והיא בעלת המקרקעין בהם נפל ועליה האחריות להסיר מפגעים.

לאחר האירוע הנטען, נבדק התובע בבית חולים פוריה שם אובחנה אצלו נפיחות בברך ימין, רגישות למישוש, כאבים וקשיים בתנועות. התובע נדרש למעקב אורתופדי ארוך ובהמשך עבר אתרוסקופיה בברך ימין ואובחן אצלו קרע במיניסקוס.

התובע צירף חוות דעת מטעמו ולפיה נותרה לו נכות רפואית כתוצאה מהתאונה בשיעור 50%. הנתבעים הגישו חוות דעת מטעמם ולפיה נותרה לתובע נכות בשיעור 10%. לאור הפער בין שיעורי הנכות, מינה בית המשפט מומחה מטעמו שקבע, כי הנכות שמצא אצל התובע כל כולה נובעת ממצב קודם וכי התאונה נשוא התיק שלפני לא הותירה אצל התובע נכות לצמיתות. על פי קביעת המומחה, התובע סבל מבעיות בברך זמן רב עובר לתאונה וכי באתרוסקופיה שבוצעה לתובע אובחן הליך ניווני ולא נמצא ממצא טראומטי. לפי קביעת המומחה, החבלה ממנה סבל התובע בעקבות התאונה שלפני הייתה קלה ללא שבר והתובע היה מחלים ממנה באופן מלא אלמלא הבעיות הקודמות מהן סבל התובע בברכו. התובע חולק על ממצאי חוות הדעת.

התובע מבקש לפצותו בגין כאב וסבל, עזרת צד ג' והחזר הוצאות לעבר ולעתיד.

לטענת הנתבעות, דין התביעה לאחר שהתובע לא הוכיח, כי נפל בשל המפגע הנטען. לחלופין יש להטיל על התובע אשם תורם בשיעור ניכר שכן בקלות יכול היה התובע לעקוף את המפגע הנטען. בנוסף טוענות הנתבעות, כי אין מקום לחלוק על חוות דעת המומחה מטעם בית משפט שקבע, כי לא נותרה לתובע נכות כתוצאה מהתאונה ויש בקביעה זו כדי להשליך על ראשי הנזק הנטענים.

מכל סכום שייפסק, טוענות הנתבעות יש לנכות את עלות חוות הדעת מטעמן וחלקן בשכר טרחת המומחה מטעם בית משפט, לאחר שהמומחה קבע, כי לא נותרה לתובע נכות לצמיתות כתוצאה מהתאונה.

לאחר שקילה ובחינה של טענות הצדדים, נסיבות האירוע שלפניי, המסמכים השונים שצורפו, ולאחר שלקחתי בחשבון את שאלת האחריות, אשם תורם וכן הטענה שיש לקזז עלות שכר טירחת המומחה, אני קובעת על דרך הפשרה כדלקמן:

א. הנתבעות ישלמו לתובע פיצוי כולל בסך של 14,000 ₪.

ב. בנוסף, ישלמו הנתבעות לתובע החזר אגרה משוערך להיום ושכר טירחת עו"ד בשיעור 15% מהסכום הנקוב לעיל.

 ג. הסכומים הנקובים לעיל ישולמו בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין שאם לא כן, יתווספו אליהם הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

5129371

54678313 

ד. בנסיבות העניין ונוכח הזמן השיפוטי שנחסך ניתן פטור מיתרת אגרה.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתן היום, י"ז חשון תשע"א, 25 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: