זריהן נ' פרנק שרף ואח'

פסק דין

1.ע"פ כתב התביעה התובע נסע ברכבו ברח' נוגה בפרדס חנה במהירות איטית ורכב שהגיע מרח' קדימה לא ציית לתמרור עצור, חסם את נתיב נסיעתו, הוא לא הספיק לבלום ופגע בדלתות הרכב האחר.

התובע הגיש מכתב תביעה למבטחת של הרכב האחר ולטענתו קיבל פיצוי חלקי בלבד כך שבמקום סכום של 31,803 ₪ (נזק +שכ"ט שמאי +ירידת ערך) קיבל רק סכום של 26,721 ₪.

התובע תובע את ההפרש בסכום של 5132 ₪ .

2.הנתבעות בכתב ההגנה טוענות שאכן הנתבעת 1 הגיעה לצומת בו היה מוצב מולה תמרור עצור, אך עקב מגבלת שדה ראייה התקדמה לתוך הצומת, לא הבחינה ברכב התובע ובמהלך חציית הצומת פגע בה רכב התובע.

נטען בכתב ההגנה שקיימת רשלנות תורמת של התובע שכן גם אם היתה לו זכות קדימה עדיין עליו לנהוג בזהירות סבירה, לא לסמוך על כך שיש לו זכות קדימה ולהיכנס לצומת בעיניים עצומות. הנתבעות העמידו את רשלנותו התורמת על 12%.

כן נטען כי שכ"ט השמאי מופרז כל שכן שחייב בחשבונית בהוצאות נסיעה בסכום של 509 ₪ למרות שהרכב נבדק בחדרה והשמאי גר בחדרה.

3.מעיון בדו"ח הבוחן עולה שאכן שדה הראייה של הנתבעת מוגבל ביותר ושדה הראייה לשמאל עומד על 20 מ' בלבד עקב קיום בית ועץ בחצר הבית, כאשר שדה הראייה נפתח מקו הצומת למרחק של 50 מטר.

עולה מהאמור שאם הנתבעת היתה עומדת בקו הצומת יכולה היתה להבחין ברכב התובע מתקרב לצומת וחובה היה עליה להימנע מכניסה לצומת בנסיבות אלה בטרם עצרה בקו הצומת.

לא מצאתי מקום להימנע מלחייב בירידת ערך בשיעור של 1.5%.

4.במצטבר מהאמור לעיל, סבור אני שאין כל רשלנות תורמת של התובע. יחד עם זאת, אכן סבור אני ששכר הטרחה נקבע ע"י המומחה אינו סביר בנסיבות העניין ויש להעמידו על 1400 ₪ בלבד, מה גם שהחיוב בנסיעות והוצאות משרד (120 ₪) חורגים מהסביר והמקובל.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובע את הסכום של 4,281 ₪.

סכום זה ישולם תוך 45 יום.

העתק פסק הדין יישלח לצדדים.

ניתן היום, י"ב אדר א תשע"א, 16 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: