זריהן נ' ווקנין ואח'

החלטה

בפני בקשתם של המבקשים, יגאל ורחל ווקנין, כי אורה על ביטול פסק הדין אשר ניתן כנגדם בתיק זה, בהעדר הגנה, ביום 4/11/2010, לזכות המשיבה, הגב' ענת זריהן.

ההלכה בעניין ביטול פסק דין לפי שיקול דעתו של בית המשפט סוכמה בספרו של א' גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי (מהדורה תשיעית) בעמ' 355:

"כאשר פסק הדין אינו פגום, סמכותו של בית המשפט לבטל את פסק הדין אינה סמכות שבחובה, אלא סמכות המסורה לשיקול דעתו. לעניין שיקול הדעת יש להציב את שני המבחנים הבאים:

סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן;

סיכויי הצלחה כי הגנתו תתקבל

התשובה לשאלה השנייה חשובה יותר.

אם המבקש מצביע על סיכויי הצלחה, הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט, בדרך כלל, בהטלת הוצאות על המבקש (אפילו יזכה בבקשה לביטול)....

אם ניתן לפצות את התובע בפסיקת הוצאות בגין הנזק והטירחה המיותרים שנגרמו לו ע"י הפיגור, וכאשר מגלה הנתבע-המבקש סיכויי הצלחה – יש להיענות לבקשה.".

(ההדגשה שלי – י.ב.).

בענייננו, טוענים המבקשים, לעניין סיבת מחדלם להתגונן, כי המפתח לתיבת הדואר של ביתם היה מצוי בידיה של המשיבה (שכן ממנה רכשו את ביתם – י.ב.), ולפיכך, החלטות ביהמ"ש בנוגע לבקשתם להארכת מועד להגשת כתב הגנה, הגיעו לידיהם באיחור.

עוד טוענים המבקשים, כי פנו לאתר האינטרנט של בית המשפט, ולמוקדניות המרכז הטלפוני, במטרה לברר האם ניתנה החלטה סופית בבקשתם, ונאמר להם כי טרם התקבלה החלטה.

לעניין סיכויי ההגנה הפנו המבקשים לכתב הגנתו של הנתבע מס' 3 בתיק זה, עו"ד יורם שמילה, ממנו עולה, לטענתם, בין היתר, כי המשיבה ובעלה הם שהפרו את הסכם המכר שבין הצדדים, ולפיכך, לדידם, יש בפיהם הגנה ראויה בפני התביעה.

ב"כ המשיבה טען בתגובתו כי המבקשים לא טענו בתצהירים, באופן מפורט, אודות סיכויי הגנתם ורק הפנו לכתב הגנה של נתבע אחר.

עוד לטענתו, לא סיפקו המבקשים הסבר מניח את הדעת למחדלם, שכן החלטות בית המשפט נשלחו לכתובתם, ואף ההחלטה המורה על תשובתם לתגובת המשיבה על בקשתם להארכת המועד הודבקה על דלת ביתם, ולפיכך, המדובר בזלזול מטעם המבקשים, שהרי גם בחלוף האורכה אותה ביקשו בעצמם, לא הגישו כתב הגנה מטעמם.

ביום 16/1/2011 התקיים בפני דיון בבקשה, והמבקש, מר יגאל ווקנין נחקר על תצהירו.

לאחר חקירתו נשמעה חקירתה של המשיבה על תצהירה.

לאחר ששמעתי את חקירות הצדדים בפני ואת סיכומי ב"כ הצדדים, ועיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, על נספחיהן, הגעתי למסקנה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין, בכפוף לפסיקת הוצאות לזכות המשיבה.

ראשית, עיון באישור המסירה של תגובת המשיבה, לבקשת המבקשים להארכת המועד להגשת כתב הגנה, מעלה כי המסירה לא בוצעה כדין, שכן שני ביקורים של השליח התקיימו באותו יום (18/10/2010).

שנית, ההלכה לגבי כתב בי-דין שהומצא בהדבקה היא, כי "לעולם אין לדעת אם לא הוסר משם על-ידי מאן-דהוא ולא הגיע לידי הנמען או בני ביתו" וכי בית המשפט רשאי שלא להתייחס להמצאה בדרך זו, כהמצאה כדין.