זריהון נ' 012 אחים עובדיה

פסק דין

התובעת, גב' זריהון דגינטו, הגישה תביעה זו ביום 3.12.09 לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופדיון חופשה.

ביום 13.4.10 הגישה התובעת כתב תביעה נוסף, בו כללה סעד של דמי הבראה. בהחלטה מיום 19.4.10 נקבע כי ככל שהתובעת מעוניינת לתקן את כתב התביעה, עליה להגיש בקשה מתאימה. התובעת לא הגישה כל בקשה לתיקון כתב התביעה ולפיכך בפני בית הדין לא עומדת תביעה לדמי הבראה.

עובדות

התובעת עבדה אצל הנתבעת מיום 2.11.08 עד 25.10.09 כעובדת ניקיון שעתית בשכר מינימום. ברוב חודשי עבודתה התובעת עבדה 66 שעות. היו מספר חודשים בהם עבדה 63 שעות. בחודש 2/08, שהינו חודש קצר, היא עבדה 57 שעות.

התובעת, תושבת שכונת קרית יובל, הוצבה בתקופה עבודתה בסניף בנק דיסקונט בשכונת רוממה בירושלים (להלן: "הסניף"). זמן הנסיעה באוטובוס מביתה של התובעת לסניף הוא 20 דקות.

אין מחלוקת כי התובעת עבדה שלוש שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. העבודה התבצעה בשעות אחר הצהריים, לאחר סיום הפעילות בסניף.

בשל תלונות שהתקבלו אצל הנתבעת מהנהלת הסניף, החליטה הנתבעת להפסיק את עבודת התובעת בסניף. ביום 20.10.10 הודיעה הנתבעת לתובעת בכתב כי תסיים את עבודתה בסניף ביום 22.10.09. במכתב נאמר כי היא תועבר למקום עבודה חלופי באזור המתוחזק על ידי הנתבעת באותם תנאים ובאותן שעות. מקום העבודה החלופי שצויין במכתב הוא "בנק דיסקונט סניף בית שמש". התובעת התבקשה להתייצב במשרדי הנתבעת ביום 25.10.09.

הנתבעת הגיעה למשרדי החברה ביום 25.10.09, כפי שהתבקשה, ונציגת הנתבעת, גב' מיכל אביכזר, הסבירה לתובעת את האמור במכתב הנתבעת מיום 20.10.09, דהיינו, שהנתבעת החליטה להעביר את התובעת מעבודתה בסניף לעבודה בסניף בנק דיסקונט בבית שמש. התובעת הודיעה שהיא אינה מסכימה לעבור למקום עבודה בבית שמש.

קיימת מחלוקת עובדתית בין התובעת לבין גב' אביכזר בשאלה אם לנוכח התנגדותה של התובעת להעברתה לעבודה בבית שמש, הבטיחה גב' אביכזר לתובעת לחפש לה מקום עבודה אחר בירושלים. התובעת טוענת שכך הובטח לה על ידי גב' אביכזר וכי בעקבות אותה הבטחה היא המתינה פרק זמן אך לא שמעה כל הודעה מגב' אביכזר. גב' אביכזר הכחישה שהבטיחה לתובעת לחפש עבורה מקום עבודה אחר.

במחלוקת זו, גרסת התובעת וגרסת גב' אביכזר מכחישות זו את זו. לא מצאנו כי קיים בסיס לקבוע כי התובעת הרימה את הנטל להוכיח כי גרסתה מסתברת יותר מגרסת גב' אביכזר.

טענות הצדדים

התובעת טוענת כי היא זכאית לפיצויי פיטורים משהנתבעת הפסיקה את עבודתה בסניף וביקשה להעביר אותה לבית שמש. העברתה לבית שמש היוותה לטענת התובעת הרעת תנאים בשל הצורך לנסוע מחוץ לעיר ולשהות בדרכים זמן ממושך יותר ביחס למקום עבודתה בסניף רוממה.

עוד טענה התובעת כי הנתבעת הודיעה לה כי תחפש עבורה מקום עבודה אחר אך חלף זמן רב והיא לא קיבלה כל הודעה מהנתבעת, ובכך פוטרה. כאמור, טענה זו אינה יכולה להתקבל משקבענו שהתובעת לא הרימה את הנטל להוכחתה.

הנתבעת טענה כי התובעת התפטרה בכך שלא התייצבה למקום העבודה אליו שובצה – סניף בנק דיסקונט בבית שמש.

מוסיפה הנתבעת וטוענת כי התובעת טענה בכתב התביעה כי פוטרה ולא טענה כי התפטרה בשל הרעת תנאים מוחשית בתנאי עבודתה. בנוסף טענה הנתבעת כי ממילא ניודה של התובעת מסניף רוממה לסניף בית שמש אינו בגדר הרעת תנאים מוחשית. הנתבעת היפנתה לפסיקה שלטענתה תומכת בעמדתה.

לחילופין טענה הנתבעת כי התובעת לא התרתה בה כי מדובר בהרעת תנאים ולא נתנה לה הזדמנות סבירה לתקן את הרעת התנאים.

הכרעה

אנו סבורים כי לתובעת מגיעים פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת הואיל והיא פוטרה סמוך מאד לסיום שנת עבודה אצל הנתבעת. פיטוריה של התובעת נעשו בכך שלאחר שהופסקה עבודתה בסניף, היא לא שובצה למקום עבודה אחר שאין בו משום הרעת תנאים.

עמדתנו מבוססת על פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בפסקי הדין בעד"מ 1011/04 א. דינמיקה שירותים בע"מ נ. וורנין (ניתן ביום 21.8.05) וע"ע 1323/02 חזין ואח' נ. תנופה שירותים כ"א ואחזקות 1991 בע"מ (ניתן ביום 5.11.06). מפסקי דין אלה עולה שקבלן ניקיון עשוי להיות מחוייב בפיצויי פיטורים גם אם העובד נשאר באותו מקום עבודה, אם קיים חשש שהמשך העסקתו באותו מקום כרוך בהרעת תנאי עבודה, כגון, שקיים חשש שקבלן הניקיון שמחליף את הקבלן הנתבע לא יקיים כראוי את חובותיו כמעביד.