זרחין נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בפני בקשה להורות על ביטול פסילה מנהלית למשך 60 יום, של רישיון הנהיגה של המבקש, אשר הוטלה עליו ביום 28.7.13 על ידי קצין משטרה. הפסילה הוטלה על המבקש לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים.

מחומר הראיות עולה כי התאונה אירעה ביום 27.7.13 בסמוך לשעה 17:30 נהג המבקש פרטי מסוג שברולט מ.ר 6344833 בצומת סנהדרין – זוהר בבאר שבע, בהגיעו לצומת לא ציית לתמרור 301, נהג בחוסר זהירות וגרם לתאונת דרכים, כתוצאה מהתאונה נפגעו בגופם נהג הרכב המעורב ונוסעת ברכב המעורב,

ביום 28.7.13 נחקר המבקש ולאחר שימוע שנערך לו על ידי קצין משטרה הוחלט לפסול אותו מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 60 יום מהנימוק של אי ציות לתמרור תן זכות קדימה – תמרור 301, וגרימת תאונה בה נפגע אדם ונגרם נזק לרכבים.

2.ב"כ המבקש מסכים לקיומן של ראיות לכאורה, וטען לעניין המסוכנות, שכן המדובר בנהג עולה חדש, רופא בהכשרתו, בארץ עובד כפיזיותרפיסט באיזור הדרום וזקוק ןרכב במסגרת עבודתו, בעל וותק רשיון נהיגה משנת 1991, אין בעברו תאונת דרכים, ישנן 6 הרשעות קודמות מסוג ברירת משפט, הפסיקה קבעה כי אין לפסול בתור ענישה בטרם המשפט, אלא רק לשלול רשיון כלפי מי שקיים חשש שבהמשך נהיגתו קיים סיכון ממשי, מפנה לבש"פ 513/88 וכן בש"פ 2177/98 אנו סבורים כי יש מקום לשקול החלטת הקצין לעניין המסוכנות ולהורות על ביטול ההחלטה ולחילופין לקצר את התקופה.

3.מנגד, ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה, מפנה לחומר הראיות הקיים בתיק, וכי המדובר בתאונה שנגרמה עקב אי ציות לתמרור 301, האט ותן זכות קדימה, נחבלו 3 בני אדם, המבקש מודה בחקירתו כי יש תמרור, ההתנגשות הייתה במרכז הצומת, מסר בעדותו כי ראה את הנהג המעורב רק בזמן התאונה, מפנה לפסיקה של בית העליון רק במקום בו קיימות נסיבות מיוחדות יתערב בית משפט בשיקולי הקצין הפוסל, למבקש וותק נהיגה משנת 1991 ולחובתו 6 הרשעות קודמות, מפנה להרשעה 1 ו- 6 שעניינן אי ציות לתמרורים ועל כן כאמור מתנגדים לבקשה.

4.בבש"פ 8450/02 זינגר יהודה, עו"ד נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו], במסגרתו נדחה ערר על פסילה מנהלית, הבהירה כב' השופטת א' פרוקצ'יה את הכללים שעל יסודם יש לבחון את הפסילה המנהלית אשר ניתנת מכח תקנה 47 לפקודת התעבורה. כב' השופטת פרוקצ'יה הבהירה כי שיקול הדעת הנתון לאיש משטרה לענין זה בנוי משני רבדים: האחד - רובד ראייתי שעניינו בשאלה האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת הנהג בעבירה המיוחסת לו. השני - עיקרו בשאלה האם קיימת מסוכנות לציבור מהמשך נהיגתו; שהרי הפסילה המינהלית לא נועדה להעניש נהג בטרם הורשע בדין אלא למנוע סכנה מיידית לציבור מנהיגתו, ועל רקע זה מובנת קביעת סעיף 48 לפקודה לפיה בית המשפט רשאי לבטל פסילה מינהלית בתנאים או בלא תנאי או שוכנע שהביטול לא יפגע בבטחון הציבור. (ראו והשוו: ב"ש 7399/00 לחמי נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו]; בש"פ 6221/94 הילמן נ' מדינת ישראל, פד"י מח (215 ,(5). לענין זה נודעת חשיבות לנסיבות ביצוע עבירת התעבורה וכן להרשעות קודמות של הנהג בעבירות תעבורה (בש"פ 1661/91 צ'ישינסקי נ' מדינת ישראל, פד"י מה(145 (3; בש"פ 513/88, מדינת ישראל נ' גוליו, פד"י מ"ב (331 (3).

דיון והכרעה

5.לאחר העיון בחומר הראיות ובטיעוני הצדדים נחה דעתי, כי בחומר הראיות תשתית ראייתית המקימה יסוד סביר להניח כי המבקש עבר עבירה של של אי ציות לתמרור תן זכות קדימה – תמרור 301, וגרימת תאונה בה נפגע אדם ונגרם נזק לרכבים. וכי קיים יסוד סביר להניח שיוגש כתב אישום כנגד המבקש.

סעיף 47 (ה) (2) לפקודת התעבורה [ נוסח חדש] , התשכ"א – 1961 ( להלן: "פקודת התעבורה") קובע, כי באם היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש, רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 60 יום.

6.המבקש הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, בקליפת אגוז אציין כי עיון בחומר החקירה, מעדויות הרכב המעורב והנוסעים עולה, כי התאונה התרחשה בצומת וכי המבקש הגיע מרחוב הזוהר בנסיעה רצופה ופגע ברכב קדמי ימני, וכתוצאה מהתאונה נחבלו 3 אנשים. המבקש בחקירתו מיום 27.7.13 מודה כי ראה את התמרור , מודה כי התאונה התרחשה בצומת, וכי שדה הראיה בסדר, וכי ניתן לראות לפחות 50 מטר, וכי פגע ברכב המעורב בצד ימני קדמי, וכי זה לא מסתדר לו למה לא ראה את הרכב המעורב וכי אין לו הסבר.

מניתוח הראיות עד כה, וזאת מבלי לקבוע מסמרות בעניין, שכן החקירה טרם הסתיימה, אני קובע כי ישנן ראיות לכאורה כדי להקים את היסוד להנחה שיוגש כתב אישום כנגד המבקש.

השאלה הנשאלת האם ישנה עילת מסוכנות המצדיקה פסילה מנהלית מלנהוג?

למבקש רשיון משנת 91 ולחובתו 6 הרשעות קודמות האחרונה מסוג ברירת משפט, כאשר בהרשעות מס' 1 והרשעה מס' 6 מדובר בהרשעות של אי ציות לתמרור.

מהתנהגותו של המבקש מהאירוע ניתן לומר כי אין המדובר בנהיגה פרועה וחסרת מעצורים, שכן הנזק שנגרם לרכב אינו מהחמורים והמעורב בתאונה והנוסעים נפגעו באורח קל.

המדובר במבקש אשר נוסע במרחב הדרום וזקוק לכרבו בכדי לטפל בחולים, אין בעברו עבירה של תאונת דרכים.

במכלול הנסיבות ואיזון המתבקש בין אינטרס הציבורי לבין אינטרס המבקש, אני סבור כי יש מקום לקצר את תקופת הפסילה עד ליום 29.8.13 ולהסתפק בתקופת הצינון שיפסל עד למועד האמור לעיל.

סוף דבר

7.מורה על קיצור תקופת הפסילה המנהלית עד ליום 29.8.13 ולהסתפק כאמור בתקופת הצינון שיפסל המבקש עד למועד האמור לעיל.