זרח נ' מעודה

פסק דין

1.בפניי התנגדות שהוגשה על ידי המבקש לביצועו של שיק על סך של 1500 ₪, מועד פרעונו 5/1/2011.

2.כהערה מקדימה בתיק, התנצלותי הרבה בפני הצדדים על כך שהחלטתי ניתנת רק כעת. אומנם משימה בתיק היתה מונחת בפניי, אלא שמסיבות שאינן ברורות ככל הנראה נסגרה בשגגה המשימה שהיתה קיימת בתיק ומשכך, נשמטה המשימה מסל המשימות המופיע בפניי והתיק אותר רק כעת במסגרת דו"ח כללי שהופק על ידי המזכירות.

3.המדובר בהתנגדות לביצוע שטר, אולם משהודיע המשיב כי אינו לחקור המבקש על תצהירו, לא מצאתי צורך בקיומו של דיון. הצדדים סיכמו וכעת ניתנת החלטתי.

4.בהתנגדותו טען המבקש כי אינו מכיר המשיב ומדובר בשיק שניתן על ידו לאדם אחר בשם אלכס קרדנצר מאשדוד (להלן: "מר אלכס").

לטענתו, פנה למר אלכס על מנת שיאטום ביתו ובסופו של יום הוסכם על תשלום בסך של 12,000 ₪ והמבקש נתן מקדמה עבור ביצוע העבודה למר אלכס בשני שיקים על סך של 1500 ₪ כל אחד.

לגרסתו, בסופו של יום לא בוצעו יציקות הבטקל כראוי, השיפוע היה לא טוב ומים עמדו ולאחר דין ודברים ביטל העסקה שבוצעה בחלקה והצדדים הסכימו שישולם רק עבור העבודה שנעשתה שהיא עבודת יציקת הבטקל. לטענתו, ביקש לשלם עבור חומר הבטקל ובסך כולל של 2000 ₪ ומנגד, מר אלכס הסכים לבטל ההסכם אך דרש עבור יציקת הבטקל סך של 3000 ₪.

ומשכך, ניתנה הוראת ביטול בגין השיק.

המבקש אף הוסיף שגם כעת מוכן לשלם הסך של 500 ₪ עבור העבודה שבוצעה ואף טען שזכאי להוצאות בגין התנהלות המשיב.

5.בסיכומיו הוסיף וטען המבקש, שהמדובר בשיק שניתן על ידו ובחתימתו וכי המשיב קיבל שיק נוסף על סך של 1500 ₪ אשר נפרע על ידו ומדובר בשיקים שניתנו למר אלכס במסגרת עבודה שבוצעה בחלקה.

בסיכומיו הוסיף והלין המבקש על פניותיו של בא כוח המשיב ואף טען שאין הצדקה לכך שהמשיב מסרב להתייצב בבית המשפט לשם קיומו של דיון.

6.מנגד, טען המשיב בסיכומיו שדין ההתנגדות להידחות.

לטענתו אין מחלוקת שהמבקש קיבל תמורה עבור השיק ומשכך והואיל ומדובר באוחז בשטר עומדת למשיב חזקת התמורה.

כן טען שהתצהיר הראשון שהוגש על ידי המבקש הוגש על דרך ההפנייה ובניגוד לסדרי הדין. משכך, התצהיר הנוסף שהוגש על פי החלטת בית המשפט ביום 1/8/2011 הוגש באיחור ולאחר חלוף המועד להגשת ההתנגדות ולכן היה על המבקש להגיש בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות ולפרט טעם מיוחד המצדיק האיחור.

בנוסף, הוסיף וטען שתצהיר המבקש אינו מפורט דיו ואף מטעם זה דינו דחייה.

7.דיון

כלל ידוע הוא כי התנגדות לביצוע שטר כמוה כבקשה למתן רשות להתגונן ועל שתי בקשות אלה, חלים כללים זהים שנקבעו  הן בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 והן בספרות המשפטית ופסיקת בתי המשפט. התכלית החקיקתית של הליך סדר הדין המקוצר הינה "למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו". (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט (3) 41, 46 (2005); ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו (3) 518, 524 (1982); וראה ע"א 3374/05 אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, (טרם פורסם - 1.5.06); י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), 675; א. גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי (מהדורה שמינית, 2005) 375).

על רקע הדברים הנ"ל נקבע לא אחת כי על מבקש רשות להתגונן להראות, כי בפיו הגנה אפשרית מפני התביעה, כדי שבית-המשפט ייעתר לבקשתו, ויעניק לו את "יומו בבית המשפט". כלומר, בית משפט יבחן באם הציג הנתבע הגנה אפשרית ולו רק בדוחק, שאז יש ליתן לו רשות להתגונן ואין בודקים, בשלב זה של הדיון, כיצד יצליח הוא להוכיח את הגנתו, או מהו טיב ראיותיו.

בהתאם להוראות תקנה 205 ג לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") "בית המשפט או הרשם יחליט בבקשת רשות להתגונן על יסוד הבקשה וחקירת המצהיר..."