חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

זרוג נ' המוסד לביטוח לאומי

: | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
19897-08-12
11.7.2013
בפני :
חנה טרכטינגוט

- נגד -
:
עדיאל עדי זרוג
:
המוסד לביטוח לאומי
פסק-דין

פסק - דין

בפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 26.6.12 (להלן: "הוועדה"). הועדה קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 5% החל מיום 16.11.11 בקשר עם פגיעה בעבודה מיום 9.8.11.

העובדות -

1.המערער, יליד שנת 1978, נפגע בתאונת עבודה ביום 9.8.11 לאחר שהרים ארגז במסגרת עבודתו.

2. ועדה רפואית לעררים (להלן: "הוועדה") שהתכנסה ביום 26.6.12 סיכמה את מסקנותיה:

"בדיקת MRI 21.9.11 – בלט דיסק C3-C4 פבמידאני מימין ובלט דיסק פודמנלית C4-C5, C5-C6, C6-C7.

לאור הממצאים הקלינים והדמייתים, הועדה דוחה את הערר.

הועדה עיינה בחוו"ד דר' קמחין 15.2.12 וממצאיו שונים ממצאי הועדה.

מצא הגבלה ניכרת בתנועות עמ"ש צווארי, לעומת זאת הועדה מצאה הגבלה מזערית בהטיית הצוואר לצדדים.

יתר התנועות היו תקינות וגם לא נמצא חסר נוירולוגי חריג, לכן הועדה אינה מסכימה עם מסקנותיו.

נכותו: 20% 10.8.11 עד 27.8.11

10% 9.11.11 עד 15.11.11

5% 16.11.11 לפי 31(5) א II".

3.לטענת המערער, יש להחזיר את עניינו לוועדה הרפואית לעררים בהרכב אחר, שכן אין התאמה בין ממצאי הועדה ומסקנתה. עוד טוען המערער, כי מסקנת הועדה היא בניגוד גמור לתיעוד הרפואי שהוצג בפניה.

לעניין הנכות הזמנית, טוען המערער כי הוא עדין מצוי בטיפולים ולכן לא היה מקום לקבוע נכות קבועה בשלב כה מוקדם. המערער טוען כי על הועדה לקבוע נכות זמנית, וזאת בהתאם לתיעוד הרפואי.

4.לטענת המשיב, לא נפל פגם בעבודת הוועדה אשר שמעה את המערער ובא כוחו. הועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, אורטופדית ונוירולוגית והסבירה את ממצאיה.

לענין הנכות הזמנית, לטענת המשיב מדובר בקביעה רפואית ועובדת היותו של המערער מצוי בטיפולים, אין בה כדי למנוע קביעת נכות צמיתה.

הכרעה ודיון -

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.

5.הלכה פסוקה היא כי בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כבר נקבע, כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)). עוד נקבע כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן (עב"ל (ארצי) 217/06 יוסף בן צבי – המוסד לביטוח לאומי, (לא פורסם, 22.6.2006)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>