זרדב נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול איסור מנהלי על שימוש ברכב אשר הוגשה בהתאם לס' 57ב לפקודת התעבורה.

הצדדים אינם חלוקים על כך כי ביום 24/6/12, בעקבות שימוע בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב, החליט קצין המשטרה על השבתה מנהלית של רכב המבקש למשך 30 יום בגין עבירה של נהיגה ברכב והובלת מטען במשקל חורג אותה ביצע הנהג בשרותו של המבקש שהינו בעל הרכב.

עיינתי בחומר החקירה ומצאתי ראיות לכאורה לכך שהנהג, נעצר על ידי השוטרים שעבדו עם בוחני משרד התחבורה, הרכב נשקל, נמצא שיש משקל עודף בגורר בסך 27 אחוז, בנגרר 14 אחוז, צורפו אישורי שקילה, הנהג טען שאין להם משקל במקום בו העמיסו.

לעניין הטענה כי אין משקל במקום ההעמסה, אציין כי מדובר בטענה עובדתית שלא הוכחה ויתרה מכך מדובר בעומס יתר של 10 טון, אין מדובר במשקל של מה בכך או במשקל גבולי והאחראים על ההעמסה אמורים להקפיד הקפדה יתרה בנושא.

כאמור לאחר שעיינתי בחומר מוצא אני כי הן קיימות.

עפ"י ס' 57ב(ב) לפקודת התעבורה, בית-המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

"(ב)

1.הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו והסכמתו.

2.מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב ובעל הרכב עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את העבירה."

עפ"י ס' 57ב(ג):

"בית-משפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב."

אין ספק שהרכב נמסר לנהג ע"י המבקש ואולם המבקש הציג הסכם שימוש ברכב אשר נחתם בין חברת מ.ש ב עבודות אפר בע"מ עם הנהג, עיינתי בהסכם, ההסכם הוא אכן לרכב האמור ואולם לא מצאתי בהסכם זה התייחסות ספציפית לעבירה זו וכן לכל עבירה אחרת מלבד האמור בסעיף 8 להסכם ולפיו הנהג ינהג ברכב בהתאם לכל דין ובזהירות הראויה.

אציין כי לטעמי אין הדבר מספק וכי מינימום מינימאלי על ההסכם לפרט מעבר להכרזה כללית שכזו את אותם עבירות בתוספת לפקודת התעבורה אשר בגינם ניתן ליטול את הרכב מידי בעליו ולכל הפחות רשימה של עבירות חמורות שיש לתת לגביהם את הדגש במיוחד כשמדובר ברכב משא כבד.

בדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי המחוקק היה מודע לפגיעה הכלכלית ולפגיעה באורח החיים של בעל הרכב, פגיעות הנלוות לסנקציה של איסור השימוש ולמרות זאת הוטלה מגבלה זו כדי להילחם במתרחש בכבישים וכדי לוודא שבעל הרכב יעשה ככל שביכולתו כדי למנוע עבירות בעת השימוש ברכבו.

לאחר ששקללתי את כל הנתונים שבפני, ולאור העובדה כי מדובר במשאית המשמשת חברה, ולאחר שהאזנתי לדברי המבקש עצמו, מצאתי לנכון לקצר במעט את משך ההשבתה, אשר על כן אני מורה על העמדת השבת הרכב על 21 יום מיום בו נלקח הרכב, יום 24/6/12.

חומר החקירה מושב למשיבה.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום י"א תמוז תשע"ב, 01/07/2012 במעמד הנוכחים.