זרגארי ואח' נ' שמואל ואח'

פסק דין

1.המערערים (החייבים בתיק ההוצל"פ) הגישו עתירה על החלטתו מיום 18.10.10 של כב' רשם ההוצל"פ אמיר צ'כנוביץ, שדחה בקשתם בטענת "פרעתי" לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל בתיק מס' 01-19612-58-7.

תיק ההוצל"פ נפתח על ידי המשיבים (הזוכים בתיק ההוצל"פ) לביצוע של פסק בורר והחלטות משלימות לפסק ולאחר שפסק הבורר אושר בפס"ד מיום 13.4.08 של כב' השופטת תמר אברהמי ופסק הבורר הפך לסופי וחלוט.

נכון למועד הגשת הבקשה בטענת "פרעתי" כבר עלה בידי המשיבים לגבות את החוב ותיק ההוצל"פ נסגר ואולם המערערים טוענים כי לא רק שאינם חבים למשיבים דבר, אלא שעל המשיבים להשיב להם את מלוא הסכום שגבו במסגרת תיק ההוצל"פ ועוד ייוותרו חייבים להם סך של 1,993 ₪.

2.תחילתו של הסכסוך שבין הצדדים הינו בבניה משותפת של בנין מגורים שביצעו במגרש ברעננה בו היום בעלים משותפים. בשל הסכסוך שהתגלה, הגיש כ"א מהצדדים תביעה כספית כנגד משנהו ולאחר מכן הועברו התביעות והסכסוך הכולל לבוררות בפני עו"ד א. שטרן (להלן: "הבורר").

פסק הבורר ניתן ביום 27.11.06 ובהמשך ניתנו שלוש החלטות מתאריכים: 25.1.07, 8.7.07 ו- 9.9.09.

במסגרת העברת הסכסוך לבוררות הסכימו הצדדים כי המשיבים ישלמו למערערים סך של 270,000 ₪ כנגד מסירת החזקה בדירה, ובכפוף לכך שהמשיבים שומרים על זכותם לטעון כי הסכום האמור שולם ביתר.

ב"כ הצדדים הגישו עיקרי טיעון מפורטים, בהם חוזר כל צד על עמדתו וטענותיו שכבר נטענו בפני הרשם הנכבד.

אם לא די היה בהתנהלות הארוכה שבין הצדדים, מצא ב"כ המערערים צורך להגיש בפני בקשה "לנוכח מסמך סיכום טענות שהוגש מטעם המשיבים" בקשה של 7 עמודים.

בין היתר נטען בבקשה, כי יש למחוק מעיקרי הטיעון של המשיבים שני ביטויים מבישים, כמפורט בסעיף 2 לבקשה.

המערערים, כמי שמציגים עצמם כמקפידים על טוהר הביטוי, כותבים בסעיף 2 לבקשה: "בחוצפה שאינה יודעת גבולות ואשר מביישת את מקצוע עריכת הדין...".

אכן ראוי לבעלי הדין להמנע מהטחת עלבונות ומשימוש בביטויים לא ראויים, ואולם אין בכתוב כדי להשפיע על התוצאה ועל בירור הערעור ובעל דין המשתמש בלשון פסולה מעיד רק על עצמו.

בבקשה אף נטען לגבי התנהלותו של ב"כ המשיבים בכל הקשור להמצאת כתבי בי-דין וזאת בתשובה לטענתו של ב"כ המשיבים בעיקרי טיעוניו, על כך שעיקרי הטיעון של המערערים לא הומצאו לו במועד.

משום כבודם של הפרקליטים לא אתייחס לטענות שממילא לא מקדמות את בירור הערעור לגופו.

עוד נטען בבקשה, כי ניתן לראות בעיקרי הטיעון של המשיבים הודאת בעל דין ומכל מקום הנטען מתייחס להחלטת הבורר מיום 9.9.09 שניתנה לאחר שהחל הדיון בבקשה בטענת "פרעתי".

3.מעיון בפסק הבורר, עולה כי במסגרת הבוררות בחן הבורר את הטענות והתחשיבים שהביאו בפניו הצדדים, לרבות הסכומים השונים ואף הרשם הנכבד בהחלטתו, נשוא הערעור, נדרש לבחון את הקביעות האופרטיביות של הבורר, לאור טענת "פרעתי".

אני סבור כי פסק הבורר, ובמיוחד לאחר ההחלטות המשלימות הינו ברור וניתן היה להגישו לביצוע בלשכת ההוצל"פ.

בפסיקתא פירט הבורר את הסכומים שעל כל צד לשלם למשנהו ובהחלטה המשלימה מיום 8.7.03 נקבע ההפרש של שער הדולר בסך של 45,201 ₪.

תיק ההוצל"פ נפתח על בסיס חישוביו של ב"כ המשיבים ע"ס 211,207 ₪, ואילו ב"כ המערערים טוען כי על פי חישוביו המשיבים הם שנותרו חייבים למערערים סך של 289,839 ₪.

הרשם הנכבד בהחלטתו אימץ את עיקר חישוביהם של המשיבים ואף קבע בהחלטתו כי על פי חישובים אלו, חובם של המערערים אף גבוה מהסכום שנקבע, סך של 268,468 ₪.