פסק דין
בבית התובע הייתה מכונת כביסה החל מ- 1996 ולטענתו – רכש פוליסת בטוח עבור תכולת ביתו אצל הנתבעת מנורה ב- 2003 והמשיך לשלם את הפוליסה כל השנים עד יוני 2008, אז התקלקלה מכונת הכביסה.
התובע מצרף לכתב התביעה פוליסה של חברת הבטוח איילון – אך אין מחלוקת כי החל מ- 1/11/07 היה מבוטח אצל הנתבעת מנורה לפוליסה מצורפת הרחבת כסוי לשירותי אחזקה ותיקון למכשירי חשמל – ביתיים – בהפניה לנותנת השירות מעבדות "פל".
במסמך מצוין מספר טלפון לפנייה ל"פל" כאשר התקלקלה המכונה, כאמור ב- 21/6/08 פנה התובע לפל ושם הודע לו, לדבריו, כי עליו לפנות לחברת אמפא – תדיראן, וכך עשה.
טכנאי הגיע לביתו ואיתר את התקלה, והודיע כי יגיע בעוד מספר ימים להחליף את הכרטיס, התובע שילם לדבריו, דמי השתתפות עצמית בסך 170 ₪ פעם אחת נוספת הופיע טכנאי בבוקר בשעה 08.00, כאשר איש לא היה בבית התובע, כיוון שהוא עובד בדימונה וגם אשתו עובדת, התובע טוען כי תואם עם אשתו ביקור טכנאי לשעה 14:00.
בסופו של בוקר, לא נעשה התיקון הנדרש – למרות טלפונים חוזרים ונשנים של התובע, ואף פקידה בסוכנות הבטוח שלו גבעונים, וב- 17/7/08 רכש התובע מכונת כביסה חדשה בעלות של 2677 ₪.
התביעה שהוגשה נגד פל ומנורה – דורש התובע החזר 170 ₪, החזר תשלומי בטוח למנורה במשך 6 שנים – אף שכאמור היה מבוטח במנורה כ- 8 חודשים, 1500 ₪ טלפונים והשתתפות בהוצאות כביסה שעשה אצל שכנים, אובדן ימי עבודה 3000 ₪, והוצאות נוספות – אגרה כמעט פי 3 מהסכום ששילם, וייעוץ משפטי 980 ₪.
בכתב ההגנה מטעם פל – מודה החברה כי היא זו שהייתה חייבת במתן שירות לתובע – עפ"י פוליסת הבטוח שלו – אך טוענת כי התובע מעולם לא פנה אליה.
עוד היא טוענת, ומצרפת מסמכים – המצביעים על כך שהתובע פנה לחברת פמי פרימיום ומשם הגיע לביתו הטכנאי.
בבית המשפט העידה נציגת פל כי הפסיקה את התקשרותה עם מנורה במרץ 2008, ולקוחות שפנו אליה, דוגמת התובע, הופנו לפמי, שהחליפה את פל.
הנתבעת מנורה טוענת בכתב ההגנה כי פל אינה שלוחה שלה אלאל קבלן לבצוע "שרותי רכב" עבור מבוטחיה, ועוד טענות, כמו חובת הקטנת נזק ע"י תקון המכונה ע"י טכנאי פרטי וכיו"ב.
נציג מנורה התרעם קשות על התובע על כך שלא פנה בזמן הרלבנטי למנורה בתלונה נגד טפולה הכושל של פל במכונה שלו, ואין רמז של ממש להתרעמות זו.
בכתב ההגנה, למעט האמור בסעיף ד', כי התובע לא פנה אליה בתלונה על השירות – אלא הגיש מיד תביעה.
כתבי ההגנה של שתי הנתבעות לוקה בכך שאיננו מגלה את העובדה החשובה כי במועד הרלבנטי כבר הוחלף נותן השירות שעובד מול מנורה.
התובע הסתייע בסוכנות הבטוח שלו לצורך טפול בבעייתו, ומשום מה, לא עשתה נציגת הסוכנות את מה שהיה מתבקש בזמנו – והוא פנייה במישרין לנתבעת מנורה.
גם התובע עצמו לא עשה זאת, ואכן – לא צמצם את נזקו ע"י תיקון של המכונה באמצעות טכנאי פרטי.
קניית מכונה חדשה – הייתה החלטה שנעשתה, כנראה, בעקר משום שהמכונה הייתה כבר ישנה מאד והגיע הזמן להחליפה.
עם זאת, הנני מוצאת את חברת הבטוח מנורה כמי שהתרשלה בכך שלא הודיעה לתובע כי החליפה את נותן השירות – ולא שלחה לו כתב שירות חדש, עם פרטי נותן השירות החדש.
התובע, משום מה טוען שהופנה לאמפא – תדיראן, אף שכנראה פנה לפמי, אך תבע את פל – כי סבר, כעולה גם ממכתבי ההגנה, כי פל הנה נותנת השירות – הפועלת באמצעות קבלן משנה אליו הופנה.
הנני מחייבת את חברת הביטוח מנורה הנתבעת 2 לשלם לתובע סך 750 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום הפירעון.