זק פייקס נ' חזקיה

פסק דין

לפני תביעה שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 7.9.12 בירושלים.

במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה היתה התובעת הבעלים של רכב מסוג סובארו אימפריזה מ.ר. 3393323 (להלן: "רכב התובעת").

הנתבע היה במועדים הרלבנטיים הנהג ברכב מ.ר. 4593376 (להלן: "רכב הנתבע").

מוסכם בין הצדדים כי רכב הנתבע פגע בצדו השמאלי קדמי של רכב התובעת. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת הקשר הסיבתי בין הנזקים הנטענים לתאונה.

טענות התובעת

גרסת התובעת הינה כי ביום 6.9.12 השאירה את רכבה בחניה במפרץ המיועד לכך בחזית ביתה. למחרת, ניגשה לרכבה וגילתה כי נפגע בצדו השמאלי קדמי. כך, הפנס השמאלי נעקר ממקומו והיה תלוי על חוטי החשמל. כמו כן, חלקים עגולים מפלסטיק שהיו חלק מן הפגוש הקדמי נשברו והיו מונחים על הכביש. בנוסף, חלק מהפגוש היה קרוע ליד מקום הפנס שנעקר. התובעת מצינת כי הזכוכית הקדמית של הפנס לא נשברה, אלא רק חלקים באמצעותם מחובר הפנס לרכב נשברו, וכי לא ניתן היה לראות את החלקים השבורים בפנס, כאשר מכסה המנוע היה סגור, שכן החלקים שנשברו היו בחלק האחורי של הפנס ומוסתרים.

התובעת מצאה על שמשת המכונית פתק אותו השאיר הנתבע ובו הודה כי פגע ברכבה של התובעת וכן השאיר את פרטיו.

ביום 7.9.12 פנתה התובעת אל הנתבע, אשר התנצל בפניה, והבטיח לתובעת כי יישא בעלות התיקון.

ביום 11.9.12 פנתה התובעת למוסך אבי זליג בע"מ, שם נאמר לה כי יש צורך בהחלפת הפנס הקדמי של המכונית, שכן האוגנים המחברים את הפנס לגוף הרכב נשברו. כן נאמר לתובע, כי יש צורך להחליף את הפגוש הקדמי.. התובעת שאלה את בעל המוסך מהי עלות התיקון ונאמר לה כי מחירו של פנס קדמי הינו בסך של 1,540 ₪ בתוספת מע"מ ומחיר פגוש הינו גבוה וכי אינו יכול לברר את מחירו מיד. התובעת שאלה את מר זליג, בעל המוסך, האם ניתן להוזיל את עלות התיקון, שכן התשלום ייעשה על ידי אדם פרטי ומר זליג השיב כי ינסה לחפש עבור התובעת פנס קדמי משומש שהינו זול יותר וכי ילחים את הפגוש הקדמי ויצבע אותו מחדש במקום להחליפו. לדבריו, מחיר תיקון וצביעת הפגוש יהיה בסכום של 900 ש"ח בתוספת מע"מ. התובעת נתנה את הסכמתה.

בחלוף מספר ימים קיבלה התובעת הודעה מהמוסך כי אין בנמצא פנס קדמי משומש וכי יש לרכוש פנס קדמי חדש, אם כי תחליפי ולא מקורי.

התובעת פנתה לנתבע והודיעה לו את אשר נאמר לה במוסך אבי זליג בע"מ. בתגובה, ביקש ממנה הנתבע להמתין יום נוסף טרם תיקון הרכב, שכן יתכן וחברו יוכל למצוא עבורו פנס משומש. למחרת, התקשר חברו של הנתבע אל התובעת ואמר כי אינו מצליח למצוא פנס משומש. התובעת פנתה לנתבע והודיעה לו כי עלות התיקון הינו 900 ₪ עבור הפגוש וכן סך של 1,540 ₪ עבור הפנס וזאת בתוספת מע"מ. בשלב זה, אמר הנתבע לתובעת כי עליה לתקן את הרכב במוסך מטעמו וכי הוא ישלם למוסך ישירות עבור התיקון. התובעת השיבה כי אינה מוצאת סיבה שלא לתקן את רכבה במוסך אליו פנתה וכי אם היתה לו טענה בנוגע לבחירת המוסך היה צריך לומר לה זאת קודם לכן. במהלך חילופי הדברים טרק הנתבע את הטלפון בפניה של התובעת.

התובעת כתבה לנתבע מכתב בו הודיעה לו כי אם אינו מקבל על עצמו לשלם עבור הנזק, תפנה לשמאי מוסמך על מנת למנוע ויכוח בנוגע לנזק ועלות התיקון. כן ציינה התובעת, כי שכ"ט השמאי יתווסף לדרישת התשלום.

משלא הגיב הנתבע למכתב זה, פנתה התובעת אל השמאי שאבי דוגה. השמאי בדק את רכב התובעת וקבע כי רכב התובעת ניזוק בחלקו הקדמי שמאלי, כי עלות תיקון הפגוש הקדמי הינה בסך של 940 ש"ח בתוספת מע"מ וכי עלות פנס ראשי תחליפי הינה בסכום של 1,534 ₪ בתוספת מע"מ. השמאי העריך את עלות הנזקים בסכום של 2,895 ₪ כולל מע"מ. כן נשאה התובעת בתשלום שכ"ט השמאי בסכום של 468 ₪. התובעת שילמה את הסכומים הנדרשים עבור תיקון הרכב.

עוד טוענת התובעת, כי כאשר היתה במוסך אמר לה בעל המוסך כי אם יתקן את הצבע בצדו השמאלי של הרכב, יהיה שוני רב בין הצבע בצד שמאל לבין הצבע בצדו הימני של הרכב. לפיכך, ביקשה התובעת מבעל המוסך לתקן את הצבע גם בכנף הימני של הרכב על חשבונה וביקשה מבעל המוסך להוציא חשבון נפרד על תיקון שאינו נובע ישירות מהתאונה. התובעת טוענת כי עבור תיקון הכנף הימנית קדמית וצביעתה שילמה סכום נוסף של 850 ₪.

ביום 23.9.12 פנתה התובע במכתב דרישה אל הנתבע, אליו צורפו העתקי החשבוניות. הנתבע נדרש לשלם לתובעת את הסכומים בהם נשאה וכן להעביר לה את פרטיו המלאים. הנתבע התעלם מדרישת התובעת ועל כן פנתה התובעת לבקש סיוע מן המשטרה. רק לאחר התערבות המשטרה, מסר הנתבע את מספר זהותו ומספר הרכב. התובעת טוענת כי בשל תיקון המכונית והכנת התביעה נאלצה לבטל מזמנה וכי היא מעריכה את הוצאותיה בגין ביטול הזמן בסכום של 1,000 ₪.

לאור האמור, דורשת התובעת לחייב את הנתבע בתשלום הוצאות תיקון הרכב, שכ"ט שמאי וכן טרחה וביטול זמן ובסה"כ בסכום של 4,363 ₪.

טענות הנתבע

הנתבע טוען כי פגע ברכבה של התובעת כאשר נהג במהירות של 20 קמ"ש במהלך פניה ימינה וכי לטענתו הנזקים הנטענים על ידי התובעת לא נגרמו בעקבות התאונה. משפנתה אליו התובעת, אמר לה הנתבע, כי יישא בעלויות התיקון כנגד הצגת חשבונית.

ביום 12.9.12 שכר התובע שירותים של צלם מטעמו על מנת לתעד את הנזקים ברכב התובעת. מהתמונות שצילם הצלם ניתן לראות כי התובעת תיקנה את הפנס הקדמי באופן עצמאי ללא התערבות של מוסך וכי בפגוש לא נראים נזקים כלשהם מלבד כתם של צבע.