זפקו נ' אלמלח

פסק דין

הרקע וטענות הצדדים

1.מדובר בתביעה לתשלום דמי תיווך: התובע, מתווך מקרקעין, עתר לתשלום דמי תיווך אשר לטענתו חייב לו הנתבע, ששכר דירה שעל קיומה ידע מסוכן מטעם התובע.

2.אלה בתקציר טענות התובע:

2.1ביום 13.12.12 פנה אליו הנתבע בבקשה לקבל שירותי תיווך על מנת למצוא עבורו דירה להשכרה, וחתם באותו מעמד על הסכם תיווך לפיו התחייב בתשלום דמי תיווך בסכום השווה לדמי שכירות של חודש אחד. בכתב התביעה נטען כי "בהתאם לרשום בטופס הציג התובע לנתבע שתי דירות", באותו בניין, האחת בקומה 4 והשנייה בקומה 2.

2.2נטען בכתב התביעה (סעיף 5) כי "ברצון התובע להדגיש כי שתי הדירת היו פנויות אף אחד לא התגורר בהן ומפתחות היו בידיו של התובע." [טעות הכתיב במקור – ר.ה.]

2.3הנתבע שוחח עם בעל הדירה בקומה 4 והמו"מ ביניהם לא עלה יפה, ולמחרת החליט הנתבע כי הוא מעוניין בדירה בקומה 2, וביקש לשוחח עם בעל הדירה, ולפיכך סוכן מטעם התובע קישר בין הנתבע לבעל הדירה. התובע ציין כי הושגה הסכמה בנוגע לדמי השכירות ומועד הכניסה, וכי הופתע לגלות מס' ימים לאחר מכן שהנתבע מעביר חפציו לדירה.

2.4הנתבע חייב בתשלום דמי תיווך בסך 5,000 ₪ (סכום דמי השכירות החודשית) + מע"מ, ויש לחייבו בנוסף לכך בסך 750 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

3. הנתבע לא הגיש כתב הגנה וטען את טענותיו בדיון שהתקיים. אלה טענותיו בקצרה:

3.1סוכן של התובע הראה לו רק את הדירה בקומה הרביעית של הבניין וסיפר לו שיש דירה נוספת בקומה שנייה "שאני עובד עליה", אך אין לו מפתח לדירה ולא ניתן לראותה, והיא עדיין אינה פנויה להשכרה.

3.2הוא חתם על הסכם תיווך המתייחס לדירה אחת בלבד, זו שבקומה הרביעית אותה ראה, והדירה בקומה השנייה הוספה על ידי התובע או הסוכן במועד מאוחר יותר ושלא על דעתו של הנתבע.

 3.3הוא היה צריך לשכור דירה בדחיפות ולכן המשיך וחיפש דירה באתר יד 2 שם איתר את הדירה בקומה השנייה ויצר קשר עם בעל הדירה. הנתבע ציין כי לאחר שהבין שזו הדירה שהסוכן הזכיר בדבריו כשביקר בבניין, וייתכן שהמתווך עמל עבורו, היה מוכן לשלם "משהו" בתמורה לעבודה שבוצעה אך לא את דמי התיווך המלאים.

 3.4הוא ביקש מהתובע למצוא דירה שעלותה עד 4,700 ₪ לכל היותר וכי הסכום של 5,000 ₪ בטופס הזמנת התיווך לא נרשם בידיעתו, והוא לא היה מסכים לחתום על הסכם המציין סכום זה. לגישת הנתבע, אם היה שוכר את אותה דירה בסיוע התובע, היה על התובע לנהל עבורו מו"מ ולהוזיל את דמי השכירות, ולטעמו יכול היה לחסוך בעזרת המתווך את ההפרש של 300-400 ₪ לחודש, או אז היה משלם הפרש זה לתובע כדמי תיווך, ולא היה ניזוק.

4.לאחר עדות הנתבע השיב התובע לטענות שהושמעו, העיד כי לא הוצעה לו פשרה, כי תמיד נמסר העתק מהסכם התיווך ללקוח וכי הנתבע יצר קשר עם בעל הדירה באמצעות הסוכן מטעמו.

5.מטעם התובע העיד מר גיל פדר שהיה הסוכן שפעל להראות לנתבע את הדירה בקומה הרביעית. לטענת העד הראה לנתבע גם את הדירה בקומה השנייה וקישר בין הנתבע לבעל הדירה בשיחה טלפונית שנערכה בכניסה לבניין.

מר פדר אישר בעדותו כי היתה מניעה להשכיר את הדירה בקומה השנייה שאינו יודע את פרטיה ולגישתו הקשר נוצר בין הנתבע למשכיר במישרין ועל מנת להימנע מתשלום דמי תיווך.

עדותו של פדר הינה מהותית לצורך ההכרעה להלן, ולפיכך יובא להלן חלק נרחב מעדותו:

"אני קראתי את כתב התביעה ואני שותף מלא לכל מה שכתוב. אני עומד על הדברים אחד על אחד.

לאחר שבית המשפט מוסר לי את עקרי טענות הנתבע אני מגיב: אני הראיתי לו את הדירה בקומה 2 פעמיים וגם יצרתי קשר עבורו במקום עם בעל הדירה בטלפון שלי, ברמקול ואין לנו על זה מחלוקת. בעל הדירה מר יצחק זדה הוא יצר איתי קשר על מנת להשכיר לו את הדירה. הנתבע ראה את הדירה בקומה 4 עם התובע, אחרי 3 שעות קיבלתי טלפון כי לתובע לא היה המפתח לדירה בקומה 2 והראיתי לנתבע את הדירה וירדנו למטה והיתה שיחה בינו לבין בעל הדירה. כל הסיפור היה ביום ה', ביום שני שלאחר מכן הנתבע כבר היה בדירה. היה סיפור בעניין האפשרות להשכיר את הדירה שטרם הועברה החזקה לבעלים, אני לא יודע בדיוק במה היה מדובר..."

דיון והכרעה