זערור נ' עמר ואח'

פסק - דין

1.על פי כתב התביעה, שהוגש ביום 28/10/09, רכש התובע ביום 18/5/05 דוד מים וכן 2 קולטי שמש בחנות של הנתבע, וביקש שיהיו של חברת "כרומגן".

לכתב התביעה צורפה חשבונית מס' 0342 מיום 18/5/05 על סכום כלל של 2,800 ₪ (להלן – החשבונית).

בחשבונית צויין כי הסכום האמור שולם עבור: "150 כרומגן + חימום מהיר + 2 סנפירים".

כמו כן צורפה לכתב התביעה תעודת אחריות של חברת כרומגן (להלן – תעודת האחריות), ממנה עולה כי ניתנה אחריות למשך 5 שנים לגבי מחמם המים עצמו ולגבי גוף החימום החשמלי והתרמוסטט – למשך שנה אחת בלבד.

לא נאמר דבר בתעודת האחריות לגבי אחריות לקולטי השמש.

2.לטענת התובע בכתב התביעה, בקיץ 2009 , דהיינו כעבור כארבע וחצי שנים מיום הרכישה, נוצר פיצוץ בצנרת של קולטי השמש וכתוצאה מכך החלה נזילת מים מהגג.

כאשר ביקש התובע שירות של חברת כרומגן, התברר לו כי הנתבע נתן לו תעודת אחריות לגבי דוד המים בלבד, שהוא אכן מתוצרת כרומגן, אולם קולטי השמש שנמכרו לו הם מתוצרת "סל שחר", ולא ניתנה לגביהם תעודת אחריות.

3.התובע דורש סכום של 6,000 ₪, הכולל החלפת הקולטים, חיוב מים יחסי, חיוב חשבון גז הואיל ונאלץ להשתמש במערכת חימום על גז, הפסד יום עבודה, הוצאות משפט ועגמת נפש.

4.לטענת הנתבע בכתב ההגנה, אם רכש התובע מערכת חימום מלאה אזי צריכות להימצא בידיו שתי תעודות אחריות – האחת בגין הדוד והשניה בגין קולטי השמש. על כן , תוהה הנתבע מדוע צירף התובע לכתב התביעה תעודת אחריות אחת בלבד, בגין הדוד עצמו, ולא צירף תעודת אחריות בגין הקולטים.

5.עוד נטען, כי התובע השתמש בקולטים במשך כארבע וחצי שנים ואין הצדקה ליתן לו קולטים חדשים אלא לתקן בלבד את הקולטים הקיימים.

הנתבע טוען גם, כי עלות קולטים חדשים, על פי מחירון משנת 2009 (שהוא גבוה יותר מזה שהיה בתוקף בשנת 2005) נעה בין 1,400-1,200 ₪ ולכן לא ברור כיצד הגיע התובע לסכום של 6,000 ₪ אותו הוא דורש במסגרת התביעה.

6.לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

7.על פי סעיף 13(א) לחוק המכר, התשכ"ח-1968 (להלן – חוק המכר), על הקונה לבדוק את הממכר מיד לאחר קבלתו.

על פי סעיף 14 לחוק המכר, על הקונה להודיע למוכר על אי התאמה של הממכר מיד לאחר מועד הבדיקה לפי סעיף 13, ואם לא הודיע הקונה על אי ההתאמה – אין הוא זכאי להסתמך עליה.

במקרה שלפנינו, הודה התובע כי לא בדק בעת ההתקנה אם מדובר בקולטי שמש מתוצרת כרומגן ולמעשה כלל לא היה בבית באותה עת (פרוטוקול עמ' 1 שורות 17-20). רק כעבור כארבע וחצי שנים גילה התובע, לאחר שאירעה תקלה בקולטים, כי לא מדובר בקולטים מתוצרת "כרומגן" אלא מתוצרת "טל שחר".

אם זהותו של יצרן קולטי השמש ("כרומגן") היתה כל כך חשובה לתובע – מדוע לא התנה זאת במפורש בעת ביצוע הרכישה, ולמצער מדוע לא הסב את תשומת לבו של הנתבע מיד עם קבלת החשבונית במאי 2005 ?

8.אמנם צרכן סביר המעיין בחשבונית עשוי לחשוב כי נרכשה מערכת מלאה מתוצרת "כרומגן" שכן לא כל אדם יודע כי "סנפירים" הם קולטי שמש ושעשוי להיות הבדל בין יצרן הדוד לבין יצרן הקולטים.

עם זאת, מתעודת האחריות שצורפה לכתב התביעה עולה בברור, ובצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, כי האחריות היא לגבי הדוד עצמו ("מחמם המים") בלבד ולא לקולטים.

הואיל והתובע לא בדק את תעודת האחריות בעת שניתנה לו, כפי שהיה עליו לעשות, ולא דאג לקבל תעודת אחריות גם לגבי קולטי השמש – אין לו להלין אלא על עצמו.