זעפרני נ' רוזנטל

פסק דין

עניינו של פסק הדין שלפניי בתביעה כספית במסגרתה עתר התובע לחייב את הנתבע לשלם לו סך של 13,500 ₪, וזאת בגין הפרת זכרון דברים שעשו ביניהם הצדדים.

על פי האמור בתביעה, ביום 2.3.09 חתמו הצדדים על זכרון דברים לרכישת דירה. הקונה התחייב במסגרת זכרון הדברים לחתום על חוזה בתוך 15 יום .

הנתבע לא עמד בתנאי ההסכם, ולפיכך יש לחייבו לפצות את התובע בגין הפסדים שנגרמו לו בשיעור של 10% משווי העסקה.

לתובע נגרמו עגמת נפש, בזבוז זמן, הוצאות כספיות בגין נסיעות, הפסד ימי עבודה, הפסד שכירות בזמן שהדירה הייתה ריקה וקונים פוטנציאליים שאיבד.

התובע צירף לתביעתו זכרון דברים שנערך במועד המצוין בתביעה. סכום העסקה המופיע בזכרון הדברים הינו 135,000 ₪.

לטענת הנתבע יש לדחות את התביעה כנגדו. לדבריו, לא זו בלבד שאין הדבר נכון שלא עמד בתנאי זכרון הדברים, אלא שההפך הוא הנכון.

זכרון הדברים שצורף לכתב התביעה אינו זכרון הדברים המקורי שעשו הצדדים. מחיר הדירה במסמך המקורי עמד על סך של 150,000 ₪ ובזה שצורף לתביעה נעשו תיקונים ושיפוצים.

הנתבע צירף עותק מזכרון הדברים הנכון.

יתרה מכך, טיוטת הסכם המכר של הדירה (אשר במסגרתה נקבע סכום של 145,000 ₪) נשלחה לבא כוח הנתבע ביום 15.3.09. בהתאם להסכם זה היה אמור התובע להמציא אישור זכויות ממינהל מקרקעי ישראל (ולהלן: המינהל) בתוך 10 ימים ואישור כזה לא הומצא.

עורך דינו של הנתבע פנה לעו"ד התובע בדרישה לקבלת אישור זכויות והתשובה הייתה כי אין עדיין אישור כזה.

התובע ידע שעל הנתבע לקבל משכנתא לצורך מימון רכישת הדירה. על כן, בהתאם לדרישות, היה עליו להביא לבנק אישורי זכויות חוקיים ומעודכנים, דבר שהתובע מנע ממנו לעשות.

ועוד, לאחר החתימה על זכרון הדברים החליט לפתע התובע להעלות את מחיר הדירה ל – 200,000 ₪, ומשעה שראה שהנתבע איננו מעוניין להוסיף במחיר ניסה להתחמק מעסקה זו מבלי לשלם פיצויים.

לנתבע אף נמסר כי התובע מוכר את הדירה לקונים אחרים, כך שהיה ברור כי העסקה בוטלה.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את בעלי הדין ועיינתי במסמכים שהוצגו לי, שוכנעתי לדחות את התביעה ואנמק.

תחילה אציין, כי התובע לא הוכיח את נזקיו. היינו, אילו הוצאות הוציא בגין נסיעות ולאן, מדוע נגרמו הפסדי ימי עבודה, לאילו קונים פוטנציאליים לא נענה וכדומה.

בנוסף, ודומה שבכך העיקר, לא שוכנעתי כי במצב העניינים הנתון אכן יכול היה הנתבע לחתום על הסכם כלשהו.

עיון בזכרון הדברים מעלה כי לא ברור מה סוכם מבחינת העסקה.

זכרון הדברים בו אוחז הנתבע מדבר בעסקה ב – 150,000 ₪, שעה שזכרון הדברים המוצג על ידי התובע נוקב בסכום של 135,000 ₪.