זעירא אשר נ' בטוח לאומי-סניף באר שבע

פסק דין

1.מדובר בתביעה להכיר בפגיעה בכתפו השמאלית של התובע "כתאונת עבודה".

2.התובע טוען כי בתאריך 22/1/09 עבד בבית האריזה אשר בבעלותו. במהלך העבודה בשעות הערב, רגלו נתקלה בסרט ניילון המשמש לקשירת משטחים וכתוצאה מכך הוא נפל בעוצמה על פלג גופו השמאלי ובייחוד על כתף שמאל.

3. התובע טוען כי פנה ביום 23/1/09 בבוקר לקבלת טיפול רפואי בקופת החולים במושב חצבה, אצל הרופא המטפל. הוא נבדק והופנה לצילום כתף שמאל שנערך ביום 25/1/09.

4.בעקבות הפגיעה שהה התובע באי כושר מיום 22/1/09 ועד ליום 28/2/09. ומיום 1/3/09 ועד 22/4/09 חזר לעבודה חלקית בת שעתיים ביום, כפי שעולה מתעודות רפואיות שצורפו לתביעתו (נספח ו' לכתב התביעה).

5.הנתבע טוען כי לא הוכח "אירוע תאונתי" בעבודתו של התובע ביום 22/1/09 תוך כדי ועקב עבודתו וכי הפגימה בכתף היא תוצאה של מצבו התחלואתי הטבעי של התובע. כן נטען כי לגרסת התובע אין כל סימוכין ברישומים הרפואיים, מהם עולה כי התובע סבל במשך כחודשיים לפני האירוע הנטען מכאבים בכתף שמאל ומאידך פנה לטיפול רפואי לראשונה לאחר האירוע הנטען ביום 8/2/09, כשבועיים וחצי לאחריו. לטענתו, פניה במועד זה מנתקת אף היא את הקשר הסיבתי בין האירוע הנטען לבין הפגימה בכתף שמאל.

6.יצוין כי בהיות התובע בעל מעמד "עצמאי", החזקה שברישא לסעיף 83 לחוק אינה חלה בעניינו. (עב"ל 104/99 ברדה גבריאל-המוסד פד"ע לח 241) ועל התובע מוטל הנטל להוכיח כי ביום 22/1/09 ארע לו "אירוע תאונתי" במהלך עבודתו שבגינו נגרמה לו הפגיעה בכתף שמאל, לטענתו.

7.לאחר עיון בטענות הצדדים, בחקירת התובע בפני חוקר המוסד, עדותו ועדיו בפנינו ולאחר עיון בפרוטוקול ובמסמכים הרפואיים, אנו בדעה כי התובע לא השכיל להוכיח גרסתו.

8.מסקנתנו זו נובעת מהטעם כי גרסת התובע והעדה מטעמו (אשתו) לעניין הפגימה ממנה סבל התובע עוד לפני האירוע הנטען וכן לעניין מועד הפנייה לקבלת טיפול רפואי ראשון, אינה עקבית ומלאת סתירות, כאשר בנוסף לכך הרישומים הרפואיים אינם תומכים בגרסתו.

9.התובע טען בכתב תביעתו ובתצהירו כי פנה לקבלת טיפול רפואי ראשוני לאחר האירוע הנטען, ביום 23/1/09 בבוקר וכי במועד זה הופנה לצילום רנטגן ולבדיקות נוספות.

10.אולם בטופס התביעה שהגיש התובע בפני הנתבע, הצהיר התובע כי הטיפול הרפואי הראשון שקיבל לאחר האירוע הנטען היה ביום 8/2/09 (נ/1).

ביום 5/4/09 שלח התובע מכתב מתקן לנתבע ובו נרשם ע"י אשת התובע כי קבלת הטיפול הרפואי הראשון לאחר האירוע הנטען היה ביום 23/1/09 ולא כפי שצוין בטופס התביעה. (נ/4)

11.ביום 26/4/09 המציא התובע אישור רפואי מאת הרופא המטפל, ד"ר ריבקין, בו צוין כי התובע פנה אליו לקבלת טיפול רפואי ראשון ביום 23/1/09, לאחר שנפל ונחבל ביום 22/1/09 (נ/6).

12. ואילו בחקירתו בפני חוקר המוסד ציין התובע כי פנה לקבלת טיפול רפואי ראשוני ביום קרות האירוע הנטען, היינו ביום 22/1/09 בשעות הערב, כלשונו :"כשעה לאחר מן הלכתי למרפאה באופן עצמאי... הרופא ראה אותי, אמר לי לקחת כדור לכאבים ובמקביל נתן לי הפנייה לצילום". (נ/9)

כשעומת על ידי חוקר המוסד עם החומר הרפואי , שב והצהיר כי פנה לקבלת טיפול רפואי כבר בערב קרות האירוע הנטען , ובדיעבד הסתבר לו שהביקור אצל הרופא המטפל לא תועד במחשב.

אולם בהמשך עדותו בפני חוקר המוסד ולאחר שהופנה אל מכתבו מיום 5/4/09 שנשלח לנתבע (נ/4),שינה את גרסתו וטען כי אינו זוכר אם פנה לקבלת טיפול רפואי ראשוני כבר בערב קרות האירוע או למחרת בבוקר.

13. גם בעדותו בפנינו חזר והעיד כי אינו זוכר האם פנה לקבלת טיפול רפואי ראשוני מיד לאחר האירוע הנטען או למחרת בבוקר. (עמ' 4 לפרוטוקול) וכשהתבקש ליישב את הסתירות בעניין זה העיד כי : "אני הלכתי למחרת. לתת הסבר מדויק אני לא יכול לתת לך". (עמ' 4 לפרוטוקול)

14.אשת התובע, העדה מטעם התובע, העידה בעניין זה כי התובע פנה לקבלת טיפול רפואי ראשוני ביום 23/1/09 ( עמ' 6 לפרוטוקול).

15.מעיון ברישומים הרפואיים עולה כי אין כל תיעוד בדבר פנייתו של התובע לקבלת טיפול רפואי ראשוני ביום 23/1/09 או ביום קרות האירוע עצמו, היינו 22/1/09, כפי שטען בגרסאותיו השונות וכי הפנייה הראשונה לאחר האירוע הנטען נעשתה רק ביום 8/2/09 (נ/7).

16.באשר לנ/6- האישור הרפואי של הרופא המטפל כי התובע פנה אליו לקבלת טיפול רפואי ביום 23/1/09- ד"ר ריבקין, הרופא המטפל העיד בפנינו כי אישור זה נכתב על ידו לפי בקשת התובע וכי הוא אינו זוכר במקרה הספציפי האם התובע אכן ביקר אצלו ביום 23/1/09. עוד העיד כי אם התובע ביקר אצלו ביום 23/1/09 אמור להיות מכתב הפנייה ממועד זה, כלשונו:"אמור להיות מכתב מאותו תאריך 23 או ששלחתי אותו למיון או לאורטופד. בדרך כלל אני נותן מכתב. אם אני בודק אני נותן מכתב" ( עמ' 9 לפרוטוקול)