זעזע נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 3/6/13 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור של 28% מיום 1/7/09 (להלן: ההחלטה).

2.טענות המערער:

2.1באשר לתחום האורטופדי - הוועדה הפחיתה נכותו של המערער בתחום זה בטענה כי לדידה במסגרת בדיקתה את המערער נמצאו טווחים תקינים בתנועות הסיבוב והרמת ידיים.

עם זאת, הוועדה מציינת כי טווחי התנועה מלאים עם כאבים וכי קיים קרע חלקי בגיד הספינסטיס מימין. הוועדה מדרג ראשון קבעה למערער נכות לפי סעיף 35 (1) (ב) בגין שינויים ומחלה ניוונית בכתפיים ומשאישרה הוועדה לעררים קיומו של קרע בגיד ותנועות המלוות בכאבים היה עליה להבהיר מדוע אין היא עושה שימוש בסעיף בו עשתה הוועדה מדרג ראשון שהינו השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי.

2.2בתחום הא.א.ג. הוועדה במסגרת ישיבתה ב- 20/2/12 ביקשה חוות דעת של מומחה א.א.ג. ד"ר זערורה שקבע למערער 10% נכות בגין רעשים באוזניים ו- 35% נכות בגין ליקוי שמיעה.

בשים לב לעובדה כי הוועדה נשוא הערעור התכנסה רק לאחר שהוגשה תביעה לבית הדין בעקבותיה התכנסה הוועדה נשוא הערעור כעבור שנה, הוגשה חוות דעת נוספת בתחום א.א.ג. מ- 11/4/13 מבלי שהוועדה הבהירה מדוע היא נדרשת לשתי חוות דעת בתחום הא.א.ג. ומדוע אין לקבל את חוות הדעת הקודמת על פני המאוחרת.

2.3באשר לתחום הנוירולוגי – לאחר שעיינה הוועדה בצילומי סי.טי. קבעה זו למערער נכות בשיעור 10% בגין התקפים אפילפטים, עם זאת הוועדה יישמה סעיף 30 (1) (א) בתוספת לתקנות המדבר על בין 1-4 התקפים במשך שנתיים.

שגתה הוועדה עת התאימה פריט ליקוי מבלי לברר ולדון בתדירות ההתקפים בעוד שבפניה עמד המסמך המדבר על תדירות ההתקפים.

2.4באשר לתחום הפסיכיאטרי כעולה מישיבת הוועדה מה- 12/12/11 קבעה זו כי לא נותרה נכות פסיכיאטרית בציינה כי המערער אינו נוטל תרופות בתחום זה.

קביעת הוועדה היא תמוהה לאור העובדה כי הוועדה לא טרחה לשאול את המערער באם הוא נוטל תרופות, בעוד שהמערער נוטל באופן תדיר יותר מתרופה אחת.

3.טענות המשיב:

3.1באשר לתחום האורטופדי - בעניין זה ערכה הוועדה בדיקה קלינית במסגרתה נמצאו טווחי תנועה תקינים. הוועדה החליטה לבטל סעיף זה שניתן למערער לאור טווחי התנועה תקינים והזהירה המערער בטרם הפחיתה הנכות.

בעניין הכתפיים קיימים פריטי ליקוי ספציפיים (פריט 41 (4)) ומשלא נמצאו הגבלות תנועה אין הוועדה צריכה להתאים פריט כפי שעשתה הוועדה מדרג ראשון.

3.2באשר לתחום א.א.ג. - המערער בשל סיבה לא ברורה הופנה לשני יועצי א.א.ג. יתכן ובשל העיכוב בדיון בעניינו מעמדו של היועץ הוא כשל חברי וועדה. עיון בחוות הדעת של היועץ השני פרופ' גולץ מעלה כי קיימת בה התייחסות לחוות הדעת הראשונה ולבדיקות שעמדו בפני היועץ הראשון לרבות בדיקה נוספת שבוצעה למערער שלא עמדה בפני היועץ הראשון כאשר היועץ השני מבהיר מדוע אין להעניק נכות בגין טנטון בעניינו של המערער . עיון בחוות הדעת הראשונה מעלה כי נכות בגין טנטון ניתנה על ידי היועץ מבלי שקיים דיון כלשהו בעניין ובעניין השמיעה התבסס כאמור על בדיקה אחת.

משכך, לא נפל פגם בהחלטת הוועדה שאימצה את חוות הדעת השניה.

3.3באשר לתחום הפסיכיאטרי - הוועדה קבעה קביעתה לאחר בדיקה שביצעה למערער בעקבותיה קבעה כי המערער אינו מגלה סימני דיכאון מחשבות שווא או סימנים אופיינים למחלה נפשית כלשהי, כאשר המערער הוזהר בטרם בוטלה הנכות אך משבחר שלא להביא בפני הוועדה נימוקים או מסמכים המעידים אחרת הרי שלא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

4.במסגרת סיכומי המשיב שהוגשו ב- 29/12/13 הודה המשיב כי נפל פגם בהחלטת הוועדה בתחום הנוירולוגי לפיה בישיבתה של הוועדה מיום ה- 20/2/12 קבעה הוועדה נכות בגין אפלפסיה מאחר שלפי קביעתה בהתאם לסי.טי. מוח לא ניתן לשלול אפשרות לקיום התקפים אפלפטים. הוועדה ביקשה אישור מפורט לעניין מצבו הנוירולוגי של המערער ודוח נטילת תרופות נוגדי פירכוסים. המערער המציא לתיקו סיכום ביקור אצל רופא נוירולוג מה- 31/3/12 ומרשמים מאותו ביקור ועל אף שהוועדה ביקשה המסמכים היא לא התייחסה אליהם במסגרת ישיבתה המסכמת ובכך נפל פגם בהחלטת הוועדה.

לאור האמור הסכים המשיב להחזיר עניינו של המערער לוועדה רפואית לעררים באותו הרכב על מנת שתעיין בסיכום הביקור אצל ד"ר נג'אר יוסף מיום 31/3/12 ותקבע האם יש בו כדי לשנות את החלטתה.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: