זנזורי נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה משרד האוצר

פסק דין

העוררת, גב' מאסו זנזורי אשר נולדה בשנת 1931 בטריפולי בלוב, ביקשה הכרה כנכה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז- 1957 ונדחתה ע"י המשיבה. התביעה הוגשה ב- 2001 והערר על החלטת המשיבה ב- 2010.

אין חולק כי לאחר הגשת הערר, ביקשה העוררת באמצעות בא כוחה דאז הכרה כנרדפת לפי ההחלטה המנהלית ובקשתה נענתה.

לאור התפתחות זו הערר נמחק, ראה פרוטוקול מיום 16.5.11.

בהמשך התברר כי העוררת מבקשת להוסיף ולטעון גם לעילת נרדפות לפי סעיף 28 לחוק הפיצויים הגרמני על יסוד העובדות הבאות: היתה עדה לתוצאות אלימות שהופעלה כלפי אביה ועקב כך נגרמה לה מעמסה נפשית.

לאור בקשתה זו, הצהירה העוררת כי היא מוותרת על ההכרה בעילת הפחד מכוח ההחלטה המנהלית (פרוטוקול מיום 16.1.12 עמ' 1-2).

עלינו לבחון אם כן האם גרסת העוררת מקימה את שתי עילות הנרדפות: הלכת הפחד והאלימות העקיפה לפי סעיף 28 הנ"ל.

גרסת העוררת על הקורות אותה בתקופה ההשפעה הגרמנית בלוב

עיקרי עדותה בפני הועדה:

אביה נלקח בכוח לכלא בגלל סירבו לפתוח בשבת את חנותו לחומרי בנין. העוררת התגעגעה לאביה ובאה לבקרו במקום כלאו וכך היא מתארת את מצבו: "רק עם מכנס פיג'מה כחולה וכל הגב שלו מכות והגוף שלו מכות. בכיתי ואני אומרת לו איפה אתה ישן? הוא הראה לי את המיטה קרש בלי שום דבר". (עמ' 3 ש' 9- 11).

בחקירה הנגדית עמדה העוררת על דעתה כי אביה לא נלקח לעבודות כפיה כפי שטענה בתביעה המקורית, אלא לכלא בפורטבניטו בתחום העיר טריפולי.

כמו כן הוסיפה כי לא נתנו לה להיכנס לכלא והיא ראתה את האב "מהברזלים ומהגדר" והוא האב חזר הביתה מהכלא עם סימני המכות.

את השוני בין גרסאותיה מסבירה העוררת בבלבול.

באשר לבריחת המשפחה מהבית אמרה כי ברחו מפחד ההפצצות לאחר שביתם חרב ונאלצו לחפש דירה אחרת וכן בגלל הצער על שהאב אינו עימם (עמ' 3 ש' 28 ואילך).

תמצית ההצהרה בטופס התביעה משנת 2001:

בית המשפחה נהרס בהפצצות והם נאלצו לעבור לבית אחר. לאחר זאת אביה נלקח לעבודות כפייה. המשפחה נותרה ללא מפרנס וחיי העוררת הפכו קשים. היא ממשיכה ומספרת כי אביה חזר "מהמחנה והוא היה ממש שבור ומיואש. כל הגוף שלו היה מכוסה בסימני מכות."

דיון

עילת האלימות

א. השוני המהותי בין הגרסאות שמסרה העוררת בהפרש של 10 שנים, מעמיד בספק מהימנות מכלול דבריה ובמיוחד את הגרסה המאוחרת אשר סופרה לראשונה בעדות בפנינו.

ב. מגרסה המקורית לא עולה עילת נרדפות בשל מעשה אלימות בבן משפחה קרוב. על פי האמור שם, האב נלקח לעבודת כפיה ולאחר שחזר נראו סימני מכות על גופו. סעיף 28 לחוק הגרמני מכיר בנרדפות בשל אלימות בבן משפחה קרוב שהייתה בנוכחות מי שמבקש להכיר בנרדפותו עקב כך. הפסיקה הרחיבה תחולת הסעיף גם על מי שנחשף לתוצאות המעשה בסמוך להתרחשותו. בדרך כלל מדובר באלימות ובתוצאות קשות הגורמות להלם נפשי למי שנחשף להן.