זנו נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול החלטות קצין משטרה בדבר פסילה מנהלית של רשיון נהיגה ואיסור שימוש ברכב.

ההחלטות ניתנו ביום 4.11.10 לאחר שלמבקש נרשם דוח תנועה המייחס לו נהיגה בהשפעת סמים.

ב"כ המבקש טען בבקשתו כנגד הראיות, הצביע על סתירות בלוח הזמנים, כנגד הודאתו של המבקש והוסיף וטען כי אין כל ראייה שהמבקש היה תחת השפעת סמים בזמן נהיגתו, וזאת לפחות כל עוד לא התקבלה תוצאת בדיקת המעבדה בדבר רמת הסם שנמדדה אצלו.

לאחר שעיינתי בחומר שהוצג בפניי ושקלתי את טענות הצדדים, לא מצאתי מקום להתערבות בהחלטות הקצין.

כידוע, בשלב זה של הדיון די בקיומן של ראיות לכאורה, להבדיל מרמת ההוכחה הדרושה בתיק העיקרי.

המבקש הודה במשטרה בשימוש בסמים, ובבדיקת השתן שנערכה לו נמצאו סימני סם. סבורני כי די בכך כדי להצדיק פסילת רשיון הנהיגה של המבקש למשך 30 יום. החוק בישראל קובע כי די במציאת שרידי סם בכדי להרשיע אדם בנהיגה בשכרות, וזאת להבדיל אדם הנוהג תחת השפעת אלכוהול לגביו נקבעה רמה מותרת.

אכן קיימות גישות לפיהן אין להרשיע אדם כאשר כמות הסם הינה נמוכה מאוד ומצביעה על שימוש בסם למעלה מ- 48 שעות מזמן הנהיגה, אולם אין אנו דנים כעת בתיק העיקרי, אלא בשאלה האם נפל פגם בהחלטת הקצין.

לעניין זה קיימות ראיות לכאורה, הן בבדיקה החיובית, הן בהודאת המבקש והן בסמים שנתפסו ברשותו.

באשר לטענות הסנגור כנגד ההודאה והסתירות בלוח הזמנים, הרי שאינני יכול לתת להן משקל רב בשלב זה, כאשר המבקש עצמו לא מסר גרסה אחרת מזו שמסר במשטרה וכאשר אין מחלוקת אמיתית כי למבקש נערכה בדיקת שתן שתוצאותיה היו חיוביות.

אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, החלטתי לדחות את שתי הבקשות.

ניתנה היום, ח' כסלו תשע"א, 15 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: