זנו נ' ולד ואח'

החלטה

בפני בקשת התובעת, לפטור אותה מהגשת חוות דעת רפואית ולמנות מומחה מטעם בית המשפט אשר בשכרו ישאו הנתבעים.

מדובר בתביעה שעילתה רשלנות רפואית במסגרתה עותרת התובעת לפיצויים בגין נזקי גוף, אשר על פי הנטען, נגרמו לה כתוצאה מניתוח רשלני לקיבוע עמוד השדרה שבוצע על ידי הנתבעים.

התובעת מנמקת בקשתה לפטור מהגשת חוות דעת רפואית ומינוי מומחה מטעם בית המשפט, במצבה הכלכלי הקשה. בתצהירה, מפרטת התובעת כי הינה אם לארבעה ילדים, אינה עובדת למעלה משמונה שנים בשל מצבה הרפואי, ומתקיימת מקצבת נכות כללית בסך של כ- 2,300 ₪ ומהכנסתו של בעלה העובד כשרת ומשתכר סך של כ- 4,500 ₪ בחודש. לטענת התובעת, כתב התביעה מוכיח את רשלנותם של הנתבעים ועל כן יש להעביר אל כתפיהם את נטל הראיה מכח סעיף 41 לפקודת הנזיקין.

הנתבעים מתנגדים לבקשה וטוענים כי התובעת לא הראתה טעמים מיוחדים לפטור מהגשת חוות דעת רפואית כאמור בתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), במיוחד כשמדובר בתביעה שעילתה רשלנות רפואית.

דיון

תקנה 127 לתקנות קובעת: "רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי העניין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: "חוות הדעת"); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

כן נקבע בתקנה 130 (א) לתקנות כי בית המשפט רשאי, בכל עת, ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה מטעם בית המשפט.

לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה והתגובה, סבורה אני כי לא מתקיימים בענייננו, טעמים מיוחדים המצדיקים לפטור את התובעת מן החובה לצרף חוות דעת רפואית מטעמה.

עסקינן בתביעה שעילתה רשלנות רפואית. הוכחת עילת התביעה, מחייבת הגשת חוות דעת התומכת בטענות התובעת ומבססת חבותם ואחריותם של הנתבעים לנזקים הנטענים ככל שהם נובעים ממעשה או מחדל רשלני של הנתבעים, ראה לעניין זה; ע"א 1146/99 קופת חולים כללית נ' סולן, פ"ד נה (4) 898. עוד יצויין כי העברת נטל הראיה מכח סעיף 41 לפקודת הנזיקין, נבחנת בסיום ההליכים, על בסיס החומר הראייתי במלואו לרבות חוות הדעת של המומחים מטעם שני הצדדים ולא ניתן לטעון כי בעצם הגשת התביעה, יש כדי להצביע על רשלנות המעבירה את נטל הראיה לפתחם של הנתבעים.

בנסיבות אלה, כאשר הוכחת עילת התביעה מחייבת הגשת חוות דעת שברפואה לצורך ביסוס חבותם הנטענת של הנתבעים, איני סבורה כי מצבה הכלכלי הנטען של התובעת, מהווה לכשעצמו טעם מיוחד לפטור מהגשת חוות דעת רפואית המבססת את עילת התובענה ואת הטענה כי נגרם לתובעת נזק כתוצאה מטיפול רפואי רשלני, ראה לעניין זה החלטת כב' השופט גורן בע"א (מחוזי תל-אביב) 1292/90 קופת חולים כללית נ' קריכלי (לא פורסם, 9.4.91). לפיכך, אין הצדקה בשלב זה של הדיון, בטרם הונחה תשתית ראייתית לאחריותם של הנתבעים, למנות מומחה מטעם בית המשפט ולחייב את הנתבעים בתשלום שכרו.

בנסיבות העניין, על מנת לאפשר לתובעת להערך להגשת חוות דעת מטעמה, ניתנת ארכה להגשת בקשה לתיקון התביעה על דרך של צרוף חוות דעת עד ליום 1.12.10.

ארכה להגשת כתב הגנה עד לאחר החלטה בבקשה לתיקון התביעה על דרך של צרוף חוות דעת.

לא תוגש בקשה מתאימה לתיקון התביעה על דרך של צרוף חוות דעת עד ליום 1.12.10, תמחק התביעה מחוסר מעש.

נקבע לתזכורת מחיקה מחוסר מעש, ליום 9.12.10.

ניתנה היום, י"ב אלול תש"ע, 22 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כהן מיטל. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: