זנד נ' רפאילוב ואח'

החלטה

זוהי בקשה למתן פסק דין הצהרתי הקובע כי הסכם שנערך בין שני המשיבים, שהיו בני זוג, הוא הסכם למראית עין בלבד, ולחלופין כי המשיבים חבים כל אחד בחובות האחר בחלקים שווים.

המשיבים 1, 2 היו בני זוג. למשיב 2 חוב לטובת המבקש שלא נפרע כבר שנים רבות. המשיב 2 רכש רכב ורשם אותו על שמו. המבקש ביקש לעקל את הרכב לטובת החוב. המשיב 2 טען כי על פי הסכם ממון בינו לבין המשיבה 2 הרכב הוא בבעלות המשיבה. הסכם זה קיבלת תוקף של פסק דין בבית משפט לענייני משפחה, והמבקש מבקש להצהיר כי ההסכם הוא הסכם למראית עין.

המשיבה 1 הגישה עובר לדיון בקשה לדחות את הדיון על מנת לאפשר לה להיות מיוצגת על ידי עו"ד. לא מצאתי לנכון לקבל בקשה זו, שהוגשה יום דיונים אחד לפני הדיון שהתקיים (הדיון התקיים ביום א' בשבוע), כאשר הדיון נקבע מספר חודשים מראש. זאת במיוחד כאשר נושא ההליך הוא רכב ההולך ומאבד מערכו, וצובר דמי אחסנה יקרים, ככל שעובר הזמן.

שני המשיבים לא הגישו תגובה לגופו של עניין.

ב"כ המשיב 1 טען לחוסר סמכות עניינית לדון בתביעה, ואני דוחה טענה זו: הסמכות לדון בסכסוך שבין המבקש בהליך זה לבין המשיבים אינה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, כיון שהמבקש אינו מצוי בקשרי משפחה עם המשיבים, ועל כן אין בית משפט למשפחה מוסמך לדון בעניינו. הדרך בה נקט המבקש - תקיפת ההסכם שביסוד פסק הדין שניתן – היא הדרך העומדת לרשותו בנסיבות הקיימות.

גם הטענה שהיה על המבקש לתקוף את החלטת ראש ההוצאה לפועל נדחית: בהחלטת ראש ההוצאה לפועל מיכל מצא מיום 9.5.10 נקבע כי תוקף ההחלטה שניתנה תושהה על מנת לאפשר למבקש להגיש את ההליך שבפני, אשר ההחלטה בו אינה בסמכות רשם. על כן לא היה צורך בהגשת ערעור על החלטה זו.

נוכח כל האמור אני דוחה את טענת חוסר סמכות.

בהעדר טענות לגופו של עניין אני מקבלת את הבקשה וקובעת כי ההסכם בין המשיבים מיום 2.11.06 אינו מונע עיקול הרכב נשוא הבקשה בגין חוב המשיב 2 למבקש בתיק שבפני.

אין בהחלטה זו כדי לפגוע בכל החלטה שניתנה או שתינתן במסגרת הליכי הערעור בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

ניתנה היום, ב' אדר א תשע"א, 06 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: