זנגריה ואח' נ' להתיישבות חקלאית שיתופית ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום צפת
31669-02-10
10.11.2013
בפני :
אורי גולדקורן

- נגד -
:
עזיזה זנגריה
:
1. בית הלל מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ
2. זאב הרמן
3. 1. בית הלל מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אושרת קרני
4. 2. עווד זנגריה ע"י ב"כ עו"ד יניב נשיא נגדזאב הרמןע"י ב"כ עו"ד קובי בן-צבי

פסק-דין

פסק דין (חלקי) בעניין החבות

1.על מי רובצת החבות לפיצוי פועלת שנפלה מסולם ונפצעה במהלך קטיף אשכוליות במושב בית הלל - על המושב, על בעל הפרדס או שמא על בעלה של הפועלת, שסיכם עם בעל הפרדס אודות תנאי העסקתה בקטיף והסיעה למושב ?

כתב התביעה

2.התובעת הגישה תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה בעת נפילה מסולם, במהלך קטיף אשכוליות במושב בית הלל. תמצית תיאור התאונה בכתב התביעה הינו כדלקמן: ביום 6.2.2009 בשעת בוקר עסקה התובעת בעבודות קטיף אשכולית במושב, בהתאם להוראת הנתבעים - הנתבעת מס' 1 (להלן: האגודה) והנתבע מס' 2 (להלן: זאב) - אשר העסיקו אותה כפועלת. במהלך עבודת הקטיף, שהתבצעה כאשר התובעת ניצבה על סולם שלבים, אליו היה מחובר בהלחמה "סטנד" מברזל אשר נועד להשענת הסולם על העץ, היא נפלה מהסולם ונפגעה בברכה השמאלית.

3.התובעת ייחסה לנתבעים ביצוע של עוולת הרשלנות, וטענה להיפוך נטל הראיה מכוח סעיף 38 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין), שכותרתו "חובת הראיה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים", ומכוח סעיף 41, שכותרתו "חובת הראיה ברשלנות כשהדבר מעיד על עצמו". כן נטען כי התרשלות הנתבעים באה לידי ביטוי, בין השאר, באופנים הבאים: עשו שימוש לצורך הקטיף בסולם מאולתר ושאינו תקני; לא סיפקו סולם בו נותר לפחות מטר אחד מתחת לקצהו העליון, שיבטיח עמידה בטוחה; לא דאגו לכך שבכל מהלך העבודה על הסולם תוכל התובעת להיאחז בשלוש נקודות עיגון; לא סיפקו לתובעת ציוד בטיחות אישי, כמו רתמת בטיחות, מערכת בלימת נפילה, נעלי בטיחות למניעת החלקה; לא הדריכו את התובעת; לא דאגו לקיום מלגזה שמישה עם סל נישא לגובה; לא דאגו להקצאת עובדים נוספים לסיוע לתובעת ולהבטחת בטיחותה; לא הנהיגו שיטת עבודה בטוחה; לא נהגו כמעסיק סביר; הפרו את הוראות פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן: פקודת הבטיחות בעבודה) ואת תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז-2007 (להלן: תקנות הבטיחות בעבודה); האגודה לא הורתה לחבריה להעסיק עובדים אך ורק לפי הוראות הבטיחות בפקודה ובתקנות, לא אכפה עליהם קיום הוראות אלו, ולא העמידה לרשותם ציוד מגן לשימוש כלל העובדים.

כתב ההגנה של האגודה

4.בכתב ההגנה שהגישה האגודה הועלו הטענות הבאות: (1) במועד התאונה האגודה לא הייתה המעסיקה של התובעת; (2) במועד התאונה הועסקה התובעת בנחלתו של חבר האגודה זאב, אשר דיווח לה על נפילת התובעת בעת עבודתה בנחלתו, וביקש לדווח על כך באמצעותה למוסד לביטוח לאומי; (3) אין בהעסקת התובעת בתחום משבצת האגודה או במשק של חבר אגודה כדי לבסס אחריות כלפיה מצד האגודה; (4) הסולם ממנו נפלה התובעת לא סופק על-ידי האגודה; (5) אין בחתימת האגודה על טופס של המוסד לביטוח לאומי בל/250 (הפניית התובעת לטיפול רפואי) (ת/2), כמו גם בהנפקת תלושי שכר על-ידי האגודה, כדי להעיד על קיומם של יחסי עובד-מעביד בין התובעת לאגודה, מאחר והדבר נעשה במסגרת השירותים הניתנים על-ידי האגודה לחבריה; (6) קיימת רשלנות תורמת מצד התובעת.

כתב ההגנה של זאב

5.בכתב ההגנה של זאב הוא תיאר את אופן השתלשלות האירועים: עווד זנגריה, בעלה של התובעת (שנגדו הגיש זאב הודעת צד שלישי) (להלן: עווד), הינו קבלן קטיף וגיזום, ובמועד התאונה הוא היה קבלן-משנה והמעסיק של התובעת. כשביקש עווד לבצע בפרדסו של זאב את עבודת הקטיף, הפנה אותו זאב אל בנו רוני הרמן (להלן: רוני), אשר לידיו נמסר הטיפול בפרדסו של זאב. עווד ורוני סיכמו בעל-פה כי עווד יבצע את הקטיף כעבודה חד-פעמית בתמורה לתשלום על-פי תפוקה, אשר ישולם לעווד כנגד הוצאת חשבונית-מס. במועד התאונה הודיע עווד לזאב כי "נפלה אישה", ולקח אותו למזכירות האגודה, שם שוכנע זאב על-ידי הפקידה לחתום על טופס בל/250, על אף שלא הבין את משמעות חתימתו. בעקבות זאת, האגודה הפיקה לתובעת תלוש משכורת ופתחה על שמו תיק מעסיק.

6.זאב העלה אף את הטענות הבאות: (1) התובעת מעולם לא הועסקה על-ידו, והוא לא ידע על כוונת עווד להעסיק את התובעת; (2) אירוע התאונה לא התרחש בפרדס האשכוליות שבנחלתו; (3) העבודה בפרדס אשכוליות אינה "עבודה בגובה" כהגדרתה בתקנות הבטיחות בעבודה, מאחר ולצורך הקטיף לא נדרש סולם שגובהו עולה על 1.5 מטר, ואין הוראות תקנות אלו חלות על עבודה מסוג זה; (4) הסולם בו השתמשה התובעת סופק על-ידי עווד; (5) על אחריות האגודה לאירוע התאונה ניתן ללמוד ממכתב שהיא הוציאה לאחר התאונה אל חברי האגודה, ובו הם נדרשו לערוך פוליסת ביטוח לצורך העסקת פועלים בנחלותיהם, וכי עריכתה תהווה תנאי להוצאת תלושי משכורת על-ידי האגודה.

ההודעות לצדדים שלישיים שהגישו זאב והאגודה.

7.הנתבעים הגישו הודעות נגד צדדים שלישיים אשר הם ראו בהם את האחראים לנזקה של התובעת. זאב הגיש הודעת צד שלישי נגד האגודה ונגד עווד. באשר לאגודה - הוא טען כי היא גוף מעין ציבורי, בעלת השליטה המלאה על המקרקעין של חברי האגודה, ומי שמסדירה את העסקת הפועלים בתחום המושב. משהפיקה האגודה תלושי משכורת לעובדים בנחלות חברי האגודה, היא מנועה מלהתכחש למשמעות המחייבת של צעד זה, הכוללת אחריותה כמעבידה. עוד טען כי החתמתו על טופס בל/250 על-ידי פקידה במשרדי האגודה, לאחר ששוחחה לפני כן בשפה הערבית עם עווד, עלתה כדי עושק והטעיה. באשר לעווד - הוא טען כי הוא הינו המעסיק של התובעת, וכי פנייתו של עווד אליו לאחר התרחשות התאונה והובלתו למשרדי האגודה לצורך חתימה על טופס בל/250 נעשתה להשגת דבר במרמה תוך ניצול מצוקתו.

8.כתב ההגנה שהגיש עווד כלל הכחשה גורפת, מבלי שתוארה גרסה עובדתית, למעט הטענה כי הסולם ממנו נפלה התובעת היה שייך לזאב, וכי זאב עצמו "התרוצץ" במהלך הקטיף ובחן את העבודה שהתבצעה. בכתב התשובה לכתב הגנה זה טען זאב כי הינו בן 75, וכי לא היה בשטח במועד התאונה, לאחר שחודש לפני כן הוא אושפז לטיפול במחלת הסרטן.

9.בכתב ההגנה שהגישה האגודה תוארה גרסתה לאשר התרחש במשרדי האגודה, עת התייצבו בו זאב ועווד. נטען כי זאב חתם מרצונו החופשי על טופס בל/250, לאחר שמנהלת החשבונות של האגודה הסבירה לו כי עם מילוי הטפסים על-ידו הוא ייחשב כמעבידה של התובעת, ויידרש לשלם תשלומים שונים, לרבות דמי פגיעה. שתי טענות נוספות העלתה האגודה: (1) זאב, כבר-רשות, הוא המחזיק בפועל בנחלתו והאחראי לנעשה בשטחה; (2) הנפקת תלושי משכורת לעובדים חיצוניים ודיווח למוסד לביטוח לאומי באמצעות תיק העובדים של האגודה במוסד לביטוח לאומי הינם צעדים טכניים, שנעשו על-ידי האגודה לבקשת חבריה. לאור המבחנים המקובלים לקביעת קיום יחסי עובד-מעביד, אין בצעדים הטכניים הללו כדי להעיד על האגודה כמעסיקתה של התובעת.

10.הודעה נוספת לצד שלישי הוגשה על-ידי האגודה נגד זאב. הטענות בהודעה זו ובכתב ההגנה של זאב היו זהות לטענות שתוארו לעיל.

בירור שאלת החבות

11.ביום 15.6.2011 קבע השופט נדל כי תחילה תידון שאלת החבות. ביום 25.10.2012 החלטתי כי ביום 9.6.2013 תתקיים ישיבת הוכחות בשאלת החבות, כאשר עדויות ראשיות של כל הצדדים תשמענה בעל-פה. לישיבה זו לא התייצבו זאב ובא-כוחו, על אף שדחיתי את בקשות בא-כוחו של זאב, שהוגשו בסמוך למועד הישיבה, לדחות את מועדה מאחר ובאותה עת צפויה הייתה רעייתו ללדת ולאור אי יכולתו של זאב, שהינו נכה קשיש וחולה בסרטן, להתייצב לדיון.

12.בישיבת ההוכחות ביום 9.6.2013 העידו התובעת, עווד, מנהלת החשבונות של האגודה, מזכיר האגודה ויושב הראש שלה.

נסיבות קבלת התובעת לעבודה

13.מעדויות התובעת ועווד עלה כי הסיכום על העסקתה בקטיף בפרדסו של זאב הושג בעל-פה בין זאב לבין עווד. עווד העיד:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>