זמיר נ' בן יקר ואח'

החלטה

1. לאחר עיון בבקשת התובעת, בתגובות לה לה ובתיעוד הרפואי, שוכנעתי למנות כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי.

2. לנוכח האמור הנני ממנה את ד"ר גיא אור כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה.

3.הצדדים ימציאו למומחה את כל המסמכים הרפואיים המצויים בשליטתם, הנוגעים

לתובע ומותרים בהמצאה למומחה על פי הוראות תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

(מומחים), תשמ"ז-1986 בצירוף החלטה זו, תוך 30 יום מהיום. העתק המכתב למומחה,

על צרופותיו, יומצא במישרין לצד שכנגד.

4.בשכר טרחת המומחה, בסך של 6,000 ₪ בצירוף מע"מ, ישאו בשלב זה הנתבעות בחלקים

שווים.

5.המומחה ישלים הכנת חוות הדעת, בתוך 90 יום מהיום אלא אם יודיע לבית המשפט סיבת העיכוב בהשלמתה עד ליום זה.

6.בעלי הדין רשאים להפנות למומחה שאלות הבהרה בכתב על מנת לנסות ולייתר הדיון בזימון המומחה לחקירה וככל שיחליטו לעשות כן, יפנו אל המומחה שאלות הבהרה לא יאוחר מ- 20 יום לאחר קבלת חוות הדעת. במקרה זה ישיב המומחה על השאלות לא יאוחר מ- 10 ימים מיום קבלתן. בעל הדין אשר יפנה שאלות הבהרה יישא בתשלום שכרו של המומחה בגינן וימציא למומחה החלטתי זו.

7.מועדי הגשת תחשיבי נזק יידחו כדלקמן:

התובע/ת עד יום 15.10.12.

הנתבע/ת עד יום 15.11.12, בצירוף דו"חות חקירה עליהם נסמך תחשיבה, במעטפה סגורה.

לאחר הגשת תחשיבי הנזק מטעם התובע/ת תעביר המזכירות התיק לקביעת קדם משפט לפני שופט, אשר יזמן הצדדים על פי יומנו.

תז"פ לבדיקת הגשת חוו"ד מומחה ליום 20.9.12.

אינני נעתרת לבקשה ב"כ הנתבעות לפסילת מסמך מיום 13.3.12 הערוך ע"י הפסיכולוג יצחק נוי.

בפסק דינו של כב' הש' זילברטל ברע"א 3007/12 פלונית נ. הראל חברה לביטוח בע"מ (מיום 30.5.12) קבע כב' הש' זילברטל באשר לתקנה 2(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, כי יש לפרש התקנה הנ"ל פירוש מרחיב ביחס לסוג המסמכים העשויים להוות תשתית להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט, דהיינו: יש ליתן למונח "מסמך שנערך לצורך טיפול רפואי" פירוש מרחיב, כמו גם למונח "טיפול רפואי".

עוד נקבע בפסק הדין כי :

"אני סבור שאין להרחיב את משמעות המונח "חוות דעת" אל מעבר למסמכים שמתקיימים בהם סממנים מובהקים של חוות דעת, כגון: הערכת שיעור הנכות הצמיתה, הערכת סיכויי ההחלמה או ההחמרה בעתיד (י' אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, (מהדורה שניה, תש"ן), עמ' 279, ס' 439). כידוע, קו הגבול שבין חוות דעת לבין מסמך רפואי אחר אינו תמיד ברור, אך כיוון שהחשש העיקרי הוא שיהיה במסמך כדי להשפיע על עצמאות שיקול דעתו של המומחה שימונה, יש להגדיר כ"חוות דעת" רק מסמך שאכן יוצר חשש כאמור. מסמכים רפואיים רבים שאין חולק שניתנו בגדר טיפול, כגון תעודות שחרור מאשפוז או תעודות חדר מיון, כוללים המלצות לטיפול בעתיד, הערכות, אבחנות וממצאים רפואיים, ואיש לא יגדירם כחוות דעת."