זלוף ואח'

פסק דין

1.המבקשים שכרו נכס מהמשיבים.

המשיבים הגישו לבית משפט השלום בפתח תקוה תביעה לפינויים של המבקשים מהנכס.

המבקשים לא התייצבו לדיון ובית המשפט (כב' סגן הנשיא גולדס) נתן פסק דין פינוי ביום 11.3.09.

ביום 15.3.09 נעשה הסכם בין הצדדים לעיכוב ביצוע פסק הדין עד ליום 20.3.09, בכפוף לתנאים שנקבעו.

ביום 17.3.09 הגישו המבקשים בבית משפט השלום בפתח תקוה בקשה לביטול פסק הדין.

ביום 8.11.09 התקיים דיון בבקשה לביטול פסק הדין (בפני השופט גולדס).

במהלך הדיון חזרו בהם המבקשים מהבקשה והבקשה נדחתה.

בית המשפט הוסיף בהחלטתו כהאי לישנא:

"אני מחייב את הנתבעים לפנות את הנכס ברחוב פלוטיצקי 8..., וזאת עד ליום 11.11.09 שעה 12:00".

2.ביום 9.11.09 (למחרת יום מתן ההחלטה האחרונה) הגישו המבקשים לבית משפט זה תובענה זו, שבה מתבקש בית המשפט להצהיר "כי המבקשים מקיימים אחר מלוא התחייבויותיהם על פי הסכם השכירות וההסכם בין הצדדים מיום 15.3.09 ועל כן זכאים הם להמשיך להחזיק במושכר...".

יחד עם הגשת התובענה, הגישו המבקשים גם בקשה לעיכוב ביצוע הפינוי מהנכס עד למתן פסק דין בתובענה זו.

המשיבים מתנגדים לבקשה ועותרים לדחיית התביעה על הסף בשל פסק דינו של כב' השופט גולדס.

המבקשים טוענים כי כב' השופט גולדס לא דן בהסכם שנעשה ביום 15.3.09, לאחר שניתן פסק הדין.

3.הדין עם המשיבים.

אמנם, ההסכם מיום 15.3.09 נעשה אחר פסק הדין, אך ההחלטה מיום 8.11.09, אשר דחתה את הבקשה לביטול פסק הדין ניתנה חודשים רבים לאחר יום עשיית ההסכם הנזכר והיא כוללת בתוכה צו אופרטיבי לפינוי המבקשים מהנכס.

לאמור: הצו השיפוטי האחרון שניתן מחייב את פינויים של המבקשים מהנכס.

הצו נהיה לחלוט לאחר שהמבקשים לא ערערו עליו הוא מחייב את המבקשים לפעול על פיו.

לא ניתן, לכן, לעתור לבית המשפט למתן צו אחר, שיסתור אותו צו חלוט, בהסתמך על הסכם שנעשה חודשים רבים לפני הצו האחרון המחייב.

4.נוסף לכך ההסכם מיום 15.3.09 לא נועד לבטל את תוצאת פסק הדן, אדרבא: המבקשים אישרו בו את קבלת פסק הדין, וכל מטרתו היתה לעכב את ביצוע הפינוי בימים אחדים בכפוף לתשלומים מסוימים שהמבקשים היו צריכים לשלם.