- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
זכריה יחיא חוסיין(אסיר) נ' משרד הפנים
|
עת"מ בית משפט לעניינים מנהליים באר שבע |
34580-01-14
30.1.2014 |
|
בפני : חני סלוטקי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: איברהים זכריה יחיא חוסיין (אסיר) |
: משרד הפנים |
| פסק-דין | |
פסק דין
העותר מבקש לבטל את "הוראת השהייה" שהוצאה נגדו ביום 12.12.13 אשר מורה לו לשהות במתקן השהייה "חולות".
טענות העותר
העותר אזרח סודן, יליד 1985, נכנס לישראל ביום 4.6.12 ומיד בהגיעו הועבר למתקן "סהרונים". מאז ועד ליום 13.12.13 הוחזק העותר במשמורת וזאת מכוחו של סעיף 30א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)(תיקון מס'3 והוראת שעה), תשע"ב-2012 (להלן: "החוק" ו/או "תיקון מס' 3" בהתאמה).
ביום 18.2.13 לכל המאוחר, הגיש העותר בקשה למקלט מדיני הנסמכת על הסכנות הנשקפות לו בארצו בהיותו תושב חבל דרפור שבסודן, אשר נרדף בשל היותו בן לשבט מרטי ובשל פעילותו הפוליטית בארגון סטודנטים באוניברסיטת חרטום, רדיפה במסגרתה נעצר העותר פעמיים ובמשך מספר ימי מעצר עונה, הוכה וחושמל.
לטענת העותר עד כה, לאחר כשנה, טרם קיבל העותר תשובה לבקשתו. כמו כן, אפילו על פי סעיף 30א(ג)(2)לתיקון מס' 3, שבוטל בהיותו לא מידתי, היה על המשיב לשחרר את העותר ממשמורת לפני מספר חודשים, אולם הדבר לא נעשה.
ביום 16.9.13 ניתן פסק הדין בבג"ץ 7146/12 נג'ט סרג' אדם ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה (להלן: "עניין אדם") שהורה למשיב לבחון את עניינם של כל הכלואים על פי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה"), בתוך 90 ימים.
לטענת ב"כ העותר, בתגובה לכך עשה המשיב כל שביכולתו לעיכוב שחרור המוחזקים, והעותר בכללותם, ולקדם חקיקת בזק שתעקר את פסק הדין בעניין אדם מתוכן.
בין לבין התנהלו הליכים, בהם ביקשו ב"כ המוחזקים מהמדינה ליישם לאלתר את האמור בפסק הדין. בין היתר, הוגשה בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט ביום 26.11.13 בה התבקש בית המשפט לכוף את שר הפנים ואת היועץ המשפטי לממשלה לציית לאלתר לפסק הדין.
ביום 9.12.13 הבקשה נדחתה ובה נאמר בין היתר "....משכך, והגם שדעתנו אינה נוחה מקצב קיום הבדיקות וקבלת ההחלטות לביצוע פסק הדין עד כה, לא מצאנו מקום להיעתר לבקשה".
למחרת, ביום 10.12.13 חוקקה הכנסת תיקון חדש לחוק (להלן: "תיקון מס' 4"). באותו תיקון, בין היתר, ניתנה למשיב סמכות להחזיק ב"מרכז שהייה" את מי שלא ניתן לגרשו, ללא הגבלת זמן, ללא עילת שחרור וללא ביקורת שיפוטית יזומה. מרכז השהייה מוחזק על ידי שב"ס ולטענת ב"כ העותר מאפיינים רבים של המתקן זהים למאפייני כלא.
יתירה מכך, טוען העותר כי סעיף 32כ לחוק, לממונה על ביקורת הגבולות שהוא פקיד של משרד הפנים, סמכות חסרת תקדים לפיה, רשאי הממונה על ביקורת הגבולות לשים במשמורת לפרק זמן שנקבע בחוק, כל מי שלא התייצב במתקן במועד, מי שהפר את כללי המשמעת ומי שנמצא מחוץ למתקן ולא חידש במועד את רישיון הישיבה שלו. לכל הפרה תג בצידה, בין חודש לשנה של מאסר מנהלי.
המשיב דחה ועיכב את עניינו של המשיב משך 90 ימים (כפי שהותר בעניין אדם) עד לכניסתו לתוקף של תיקון מס' 4. בתחילת דצמבר זומן העותר לשיחה עם נציגי המתקן במהלך השיחה נאמר לעותר כי הוא עתיד להשתחרר בקרוב ולקבל אשרת עבודה. ביום 12.12.13 הועבר העותר ממתקן סהרונים למתקן חולות הסמוך והוצאה נגדו הוראת שהייה מכוח סעיף 32ד לחוק. זאת מבלי שנערך לו כל שימוע בטרם קבלת ההחלטה ומבלי שהודע על כך לב"כ. רק לאחר העברתו ל"חולות" ניתן לו דף הסבר לתנאי השהייה במתקן.
ביום 15.12.13 הוגשה עתירה נגד חוקיות תיקון מס' 4. באותו היום החליטו מבקשי מקלט רבים מחולות ובניהם העותר לצעוד לירושלים ולהפגין כנגד כליאתם.
עוד באותו היום נערך לעותר שימוע בזק, בתום השימוע, גזר עליו פקיד משרד הפנים שלושה חודשי מאסר לפי סעיף 32 כ לחוק, תיקון מס' 4, היא התקופה המקסימאלית.
המשיבה טענה כי לעותר נערך שימוע פרטני ביום 10.12.13(נספח 15 לכתב התשובה), בעניין זה טען העותר כי השימוע נערך לעותר יום קודם לכניסת החוק לתוקף (תיקון מספר 4) וכי לא מובהר בו מהי מטרתו ועל כן לא ברור כיצד מצופה מהעותר להתייחס לשימוע שהוא אינו יודע מהי מטרתו ומהן ההחלטות היכולות להינתן בעקבותיו.
יתרה מכך, לטענת העותר, באותו שימוע הופרה זכותו של העותר להיות מיוצג. פרוטוקול השימוע אינו מלמד מהי ההחלטה שנתקבלה בעקבותיו, ככל שנתקבלה כזאת וגם לא מובהר כי החלטה כלשהי נמסרה לעותר וכיצד ניתן לערער עליה בדין.
עוד נטען, כי מפרוטוקול השימוע, לא ברור אם נשקלו נסיבותיו הייחודיות של העותר ואין בו כל הנמקה לשים העותר דווקא במתקן "חולות" ומכאן, טוען העותר, כי ברור שלא נשקלו כל הטעמים המיוחדים העומדים לזכות העותר, לרבות שהותו של העותר במשמורת בניגוד להוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, משך שנה וחצי וכן את היותו מבקש מקלט מדיני מזה קרוב לשנה.
לטענת ב"כ העותר, הפגמים שנפלו בשימוע, שעל פי טענת המשיבה שנטענה בדיעבד התייחס להוצאת "הוראת שהייה", הינם פגמים המובילים לבטלות האקט המנהלי. ב"כ העותר הפנה לדפנה ברק ארז, המשפט המנהלי (כרך א') עמ' 498-528).
העותר הוחזק במתקן "סהרונים", לא שוחרר לפי בג"ץ אדם, הועבר למתקן "חולות" ללא שימוע הולם וכשצעד לירושלים על מנת למחות נגד ההתעמרות בו, הוחזר ל"סהרונים".
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
