זכות ההורים לבטל רישיון מגורים במשק שניתן לבתם

1.      בפני תובענה ותובענה שכנגד שעניינן משק מס' ... במושב XXX (להלן "המשק "ו/או " הנחלה") .

2.      הנתבעים בתביעה הראשית והתובעים בתביעה שכנגד (להלן " האב" ," האם" " ההורים") הינם בני הרשות הרשומים במשק והוריה של התובעת והנתבעת שכנגד 1 (להלן: " הבת").

3.      התובע 2 הוא בעלה של הבת (להלן: " בעלה של הבת" ושניהם ביחד " הבת ובעלה" או " התובעים").

4.      להורים שלוש בנות נוספות לבת התובעת והן מ' ,ת' וי' (להלן: " האחיות" ו/או " הבנות").

5.      הנתבעים 3 -5 בתביעה שכנגד הינם צדדים לחוזה שכירות (משבצת, תלת צדדי) (להלן: " האגודה "; " הסוכנות" " המנהל" וכולם ביחד " המוסדות המיישבים").

6.      כמפורט ברישא לכתב התביעה הבת ובעלה טוענים כי מונו כ"בן ממשיך" למשק ועותרים לבית המשפט כדי שיצהיר ויורה כדלקמן:

א. להצהיר כי התובעים הינם בעלי הזכויות במשק  ובכל הזכויות הנלוות למשק מתוקף מינויים של התובעים כ'בן ממשיך, וכי לאחר מותם של הנתבעים ירשמו כבעלי הזכויות היחידים במשק.

ב. לחילופין להצהיר כי התובעים הינם 'בן ממשיך' וזכאים להירשם כבעלי                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                               הזכויות במשק לאחר פטירתם של ההורים.

ג. לחילופין להצהיר כי מינויים של הבת ובעלה כבן ממשיך מהווה התחייבות שלא ניתן לחזור ממנה ולפיכך לקבוע כי הזכויות במשק ירשמו על שם הבת ובעלה לאחר פטירת ההורים.

ד. לחילופי חילופין להצהיר כי התובעים הינם בעלי הזכויות הבלעדיים בבית שבו הם מתגוררים בתחומי המשק (להלן: " הבית השני").

ה. ליתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים ואו מי מטעמם להעביר את הזכויות במשק לצד שלישי כלשהו ולבצע כל דיספוזיציה שהיא בזכויותיהם במשק.

7.      ההורים מכחישים כי מינו את הבת ובעלה כבן ממשיך במשק מבקשים כי בית המשפט ידחה התובענה .לטענתם כל כוונתם הסתכמה במתן אפשרות מגורים לבת ולבעלה שסבלו ממצוקת דיור  ולא התכוונו לקפח את בנותיהן הנוספות לאחר מאה ועשרים והם מבקשים לאחר 120 כי  המשק יחולק  בין הבנות.

8.      בתובענה שכנגד מבקשים האב והאם כי בית המשפט יצהיר כי לבת ובעלה אין כל זכויות במשק לרבות זכות כ"בן ממשיך" יורה על פינוי הבת ובעלה מן המשק לרבות פינויים וסילוק ידם מבית המגורים בו הם מתגוררים ו/או מכל מבנה אחר במשק .

9.      לחילופין מבקשים ההורים לפסוק לבת ולבעל פיצוי בגין השקעותיהם בהתחשב בכל הנסיבות כולל מגורי החנם שלהם, התנהגותם כלפי התובעים ,לרבות פעולותיהם הבלתי חוקיות והכל לפי שיקול דעת בית המשפט ולחילופי חילופין להורות לנתבעים לפצל את בית המגורים בו הם מתגוררים ועל חשבונם מן הנחלה כעולה מהוראות הנוהל אגף חקלאי (מס' 62) של מנהל מקרקעי ישראל תוך שנה מיום מתן פסק הדין והיה ולא יעשו כן ימונה ב"כ ההורים ככונס נכסים לנחלה על מנת לבצע הוראה זו ולשלם כל הוצאה ותשלום בגין הפיצול ו/או שכ"ט הכונס והכל בכפוף לתנאי והסכמת מנהל מקרקעי ישראל  (ס' 79 .3 לכתב התביעה שכנגד).

עמדת המדינה

10.המדינה התנגדה למתן הסעדים שנתבקשו על ידי הבת ובעלה  המפורטים בסעיפים א-ג לעיל בנימוק שלא ניתן להצהיר כי התובעים הם בעלי הזכויות בנכס כאשר בעלי הזכויות הרשומים בנכס הם ההורים  בחיים .

11.כמו כן התנגדה המדינה להכרה בבת ובבעלה כבעלי הזכויות הבלעדיים בבית שבו הם מתגוררים היות וההורים הם כיום בעלי הזכויות הרשומים. זאת לאור החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1 הקובעת בין היתר את מדיניות הקרקע החקלאית הקובעת שלא ניתן לפצל נחלה וכן נקבע הדבר בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל  279.

12.בכפוף לאמור לעיל השאירה המדינה את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט ולבד שכל העברת זכויות בנחלה תעשה בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונהלי המנהל. (פרק ג. לכתב ההגנה של המדינה והסיכומים שהוגשו מטעמה).

העובדות הרלוונטיות שאינן שנויות במחלוקת