זכויות ביקור של קטין עם אמו הביולוגית

1.         נושא החלטה זו: השאלה אם ימשיך הקטין ש. להפגש עם התובעת, אמו, אמא ל.

2.        הצדדים הגיעו, לאחר 5 שנים ויותר של התדיינות, להסכם משמורת והסדרי ראיה, אשר ניתן לו תוקף של פסק דין ביום יא חשון תשע"א 19.10.10. בין יתר ההסדרים המוסכמים:

"7. מוסכם כי ש' יפגש עם אמא ל. אחת לחודש, במסגרת מרכז קשר, ותחת פיקוח שירותי הרווחה. המפגש יערך לכל הפחות שעה. נ. וצ. (האב הביולוגי ואשתו), יהיו אחראיים להגעתו של ש. למפגשים".

 כמו כן נקבע,

"9. הצדדים מתחייבים לשתף פעולה עם המלצות גורמי הרווחה, ליתן בידיהם את כל המידע הרלוונטי הנחוץ אודות ש., תגובותיו למפגשים ועמדתם באשר לאופן בו ניתן לסייע לו להפנים ולקבל את מורכבות חייו. כן מתחייבים ההורים להשתתף בכל מפגש אליו יוזמנו בנוגע להסדרי הראיה. למען הסר ספק, בעת המפגשים בין ש. ל. לא ישהו צ. ונ. או מי מטעמם במרכז הקשר" . 

3.        א.         במקביל לעניין נושא החלטה זו, מתנהלים בין הצדדים הליכים על פי סעיף 6 לפקודת ביזיון ביהמ"ש. האם ל. טוענת כי המשיבים, אבא צ. ואמא נ., מפרים את סעיפים אלה וסעיפים אחרים בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין.

ב.         החלטה זו ניתנת על רקע הטענות של הצדדים בהליכים האמורים, בקשות 62, 63, 75 ו- 79, אך לא הוכרע דבר בהליכים ההם, ואין בהחלטה זו כדי להוות עמדה בדבר גורל ההליכים על פי פקודת ביזיון ביהמ"ש, שלגביהם הצדדים מגישים בשלב זה סיכומיהם.  

4.         יצוין כי לפני שהצדדים הגיעו להסכם האמור, פגשתי את ש. בלשכתי, ובשתי הזדמנויות היו נוכחים ש. ואמא ל. בלשכתי. לא הייתה למעשה תקשורת ביניהם, מלבד אמירה סתמית של ש. שאינו חפץ במפגשים אלה, ודברי אמא ל. נאמרו בנוכחותי בנימה של התפייסות אהבה ורצון להתקרב אל בנה.  

5.         מאז עשיית ההסכם ומתן תוקף של פסק דין, לפני למעלה מחצי שנה, שירותי הרווחה קבעו מפגשים חודשיים בין ש. לאמא ל., אך אלה, רובם ככולם, לא התקיימו, וזאת בנסיבות שאין צורך בהחלטה זו לפרטם. די לציין כי ש. עומד בהתנגדותו למפגשים אלה, אף כי היה נוכח בדיון שזימנתי במיוחד, ביום טו טבת תשע"א 22.12.10, כאשר הסברתי לש. את עיקרי ההסכם, כי כל המפגשים יהיו במרכז קשר כי, הוא יקבל טיפולים במרכז החרדי, וכי המפגש הראשון יתקיים ביום ראשון, כז טבת תשע"א 2.1.11. ובדבריי אליו הוספתי

"יש לו שלושה הורים אוהבים אותו מאוד ורוצים בטובתו".  

6.         א.        נתקבלו דיווחים מאת הגב' ...., עובדת סוציאלית על פי חוק הסעד (סדרי דין), והמפגשים כאמור כמעט ולא התקיימו.

ב.         במפגש ביום כו טבת תשע"א 2.1.11, המפגש התקיים, ואילו ביום ב אדר א תשע"א 6.2.11 ש. לא הגיע, ההורים דיווחו כי ש. החליק על שמן בבית הספר, נפל ונחבל בשפתו. מפגש נוסף נקבע ביום יב אדר א תשע"א 16.2.11 ש. לא התייצב. העובדת הסוציאלית ביקשה לקבוע ביקור חלופי ביום טז אדר א תשע"א 20.2.11 וביום ל אדר א תשע"א 6.3.11, אך בגלל שביתת עובדים הסוציאליים לא התקיימו המפגשים.

7.         א.        ש. הגיע למצוות, ולקראת הבר מצווה החליטה אמא ל. לשלוח מתנה לבית של ש.. על פי תיאור אבא צ., הדבר נחווה במשפחתו כאירוע טראומתי, לא ידעו ממי המתנה, והעניין התפרש אצל צ. במיוחד בצורה מאיימת. זאת לדברי הנתבעים/המשיבים. גם עניין זה נושא להליכים אשר עוד יתקיימו.

ב.         התייחסתי לאירועים אלה בדיון שהתקיים ביום כד ניסן תשע"א 28.4.11, וקבעתי כי אמא ל. תפגוש את ש. ביום כז ניסן תשע"א 1.5.11, כי הצדדים יגישו תצהירים, וקבעתי דיון ליום כח ניסן תשע"א 2.5.11. בדיון זה שמעתי הוכחות, אך לא היה זמן לסיים את הדיון, וקבעתי כי יתקיים דיון ביום ח אייר תשע"א 12.5.11, וכי המפגש הבא בין ש. לאמא ל. יתקיים תוך 10 ימים מיום הדיון.

ג.         המפגש לא התקיים, ולכן ביום ח אייר תשע"א 12.5.11, קבעתי שיתקיים מפגש בין ש. לאמא ל. עוד באותו יום.

ד.         ואכן התקיים מפגש: המפגש היה קצר מאוד, וש. הטיח באם מילים קשות, ובכלל זה שהיא הרסה לו את הבר מצווה (בעקבות קבלת המתנה, האב ואשתו ביטלו מסיבת הבר מצווה שאמורה היתה להתקיים, ושאליו היו אמורים להיות מוזמנים חבריו ובני משפחתו), וכך נאמר בהודעת האם

"ש.  צעק לעברה "רשעית, ארורה, את הרסת לי את הבר מצווה" וכאשר אמא ל. התקרבה אליו הוא צעק תוך הנפת ידיים "אל תתקרבי אליי"".

            אמא ל. ביקשה שיסביר את פשר דבריו והוא אמר

"את שלחת לי הביתה גורילה, את שלחת לי פצצה הביתה" (הכוונה כנראה לשליח אשר הגיע עם המתנה. פ.מ.), ועוד צעק לעברה "את לא דתייה בכלל והסמרטוט שיש לך על הראש את יכולה לנגב איתו"".