זכאי נ' לצקי ואח'

פסק דין

לפניי תביעה כספית בה מבקש התובע כי הנתבעים יפצו אותו בגין נזקיו וההוצאות המשפטיות בהן הוא נשא.

התובע טען, כי התגורר ביחד עם הנתבעת 2 בדירה שהנתבעת 2 הינה אחת מיורשיה. לדבריו, היא הציעה לו להתגורר עמה על מנת לאלץ את יתר היורשים למכור לה את הזכויות בדירה בנזיד עדשים. לצורך כך, שכנעה הנתבעת 2 את התובע למסור לידיה סך של 186,000 ₪ תמורת מחצית זכויותיה בדירה. לאחר פרק זמן מסוים נפרדו הצדדים. התובע נאלץ להתמודד עם תביעה לפינוי הדירה שהוגשה כנגדו על ידי היורשים האחרים וכונס נכסים שמונה לנכס, וכן להגיש נגד הנתבעת 2 תביעה כספית. הנתבעת 2 שכרה את שירותיו של הנתבע 1 שהנו עורך דין על מנת שייצג אותה בהליכים המשפטיים.

התובע טען, כי על אף שהדירה נמכרה לאחרים ומונה לה כונס נכסים, ועל אף שנגד הנתבעת 2 עצמה ניתן צו פינוי, הגישו הנתבעים נגד התובע תביעה לפינויו מהדירה. לאחר שניתן פסק דין נגדו בהעדר התגוננות, נעזר התובע בלשכה לסיוע משפטי אשר יצגה אותו בהליכים אלה. בהליך נוסף שהתנהל לפני כב' השופט פורג טען התובע, כי כונס הנכסים הביא לידיעת בית המשפט את התנהלות הנתבע 1, שהגיש את התביעה כנגד התובע תוך שהוא מסתיר מבית המשפט את העובדה שנגד הנתבעת 2 ניתן צו פינוי וכי ניתן בקשר עם הנכס פסק דין לפירוק שיתוף. עקב כך, הגיש התובע נגד הנתבע 1 תלונה ללשכת עורכי הדין. התובע מבקש, כי יושב לו הסכום ששילם כהוצאות משפטיות אשר נפסקו כנגדו בהליכים האמורים בסך של 3,500 ₪, סכום שהלשכה לסיוע משפטי נשאה בו בסך של 1,500 ₪, ותשלום עבור עגמת נפש אובדן רכוש וכלי עבודה בסך של 15,000 ₪. סכום התביעה הועמד על סך כולל של 20,000 ₪.

הנתבע 1 טען בכתב ההגנה, כי הוא ייצג את הנתבעת 2. לדבריו, אין מקום לתביעה נגדו לאחר שפעל בהתאם למידע והמסמכים שהנתבעת 2 מסרה לו. הוא צירף לכתב ההגנה מסמכים שונים בקשר עם ההליכים המשפטיים שנוהלו בין הצדדים.

הנתבעת 2 טענה, כי אין מקום לתביעה. כל הטענות לגבי העברת כספים שאותן מזכיר התובע בקשר עם הזכויות בדירה נדונות בהליך המתנהל בבית המשפט המחוזי, בתביעה שהגיש התובע כנגדה. עוד היא טוענת, כי התובע פונה מהדירה לאחר שניתן נגדו צו פינוי. חיוב התובע בהוצאות משפטיות היה כדין על ידי ערכאה שיפוטית. התובע לא הגיש ערעור, ולכן – אין מקום לקיים הליך משפטי נוסף בעניין זה. באשר לדרישת התובע לשלם ללשכה לסיוע משפטי סך של 1,500 ₪ - הרי שמדובר בתביעה של הלשכה לסיוע משפטי ולא של התובע. באשר לתביעה של 15,000 ₪ בגין עגמת נפש, אובדן רכוש וכלי עבודה – התובע לא צירף ולו בדל ראייה להוכחת טענותיו, ולכן – יש לדחות טענה זו.

התובע הגיש כתב תשובה לכתבי הגנה אלה.

בדיון שהתקיים לפני הופיעו התובע ונתבעת 2. הנתבע 1 לא התייצב..

בתשובה לשאלת בית המשפט מדוע לא נקט בהליכי ערעור על החלטת כב' הרשם אשר דחה את בקשתו לביטול פסק הדין, השיב התובע, כי הוא היה מאושפז בבית החולים ולא יכול היה לעשות כן. לשאלה נוספת של בית המשפט מדוע לא הגיש בקשה להארכת מועד לאחר שהשתחרר מבית החולים, השיב התובע, כי הוא היה חסר אונים. התובע הפנה לפרוטוקול דיון שהתקיים בפני כב' השופט פורג. לדבריו, מדברי ב"כ הכונס בדיון זה עולה, כי הנתבע 1 לא הציג בתביעה שהגיש כנגד התובע בשמה של הנתבעת 2 את הדברים כהווייתם, וכי עקב כך ניתן באותו הליך פסק דין לפינוי כנגד התובע. מדובר בפסק דין אשר כאמור, בקשה לביטולו נדחתה על ידי כב' הרשם צ'כנוביץ'. התובע הסביר כי כנגד הנתבע 1 מתנהלים הליכים משמעתיים בלשכת עורכי הדין עקב תלונתו.

באשר לסכום שהלשכה לסיוע משפטי נשאה בו הסביר התובע, כי הוא מבקש להורות לנתבעים לשלם סכום זה לקופת המדינה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים לפניי, החלטתי לדחות את התביעה. אף, כי הנתבע 1 לא התייצב לדיון, לא מצאתי, כי יש מקום לחייבו בתביעה. הנתבע 1 פעל כשלוח של הנתבעת 2 מתוקף היותו עורך דין. נגד התובע ניתן פסק דין במעמד צד אחד, לאחר שלא התגונן ולאחר שבוצעה לו מסירה כדין של כתב התביעה. התובע הגיש בקשה לביטולו של פסק הדין. בקשה זו נדחתה על ידי כב' הרשם צ'כנוביץ'. בהחלטתו, קבע כב' הרשם, כי אין מקום לביטול פסק הדין מחמת הצדק לאחר שלא נסתר תצהיר השליח בדבר ביצוע מסירה כדין של כתב התביעה לתובע. באשר לביטול פסק הדין לאור טענות ההגנה של התובע קבע כב' הרשם, כי התובע לא הראה בבקשתו הגנה, ולו לכאורית, נגד התביעה שהוגשה נגדו.

מפרוטוקול הדיון שהתנהל בפני כב' הרשם צ'כנוביץ' עולה, כי התובע ביקש לעכב את ביצוע הפינוי הדירה לצורך הגשת ערעור. בקשה זו נדחתה לאור העדר סיכויי הצלחה להגנת התובע. כאמור, ערעור כזה לא הוגש. עתה מבקש התובע לעקוף את הצורך בהגשת ערעור על ידי הגשת תביעה לבית משפט זה ולבקש כי הנתבעים ישלמו לו את הוצאותיו. אין מקום לכך.

באשר לטענת התובע, כי על הנתבעים לשלם 1,500 ₪ ללשכה לסיוע משפטי, מדברי התובע עצמו עולה כי התובע אינו בעל הדין הראוי לדרוש זאת.

זאת ועוד, התובע לא הוכיח את טענתו שלפיה הוא זכאי לפיצוי בסך של 15,000 ₪ בגין עגמת נפש, אובדן רכוש וכלי עבודה. צודקת הנתבעת 2 בטענתה, כי התובע לא צירף ולו בדל ראייה באשר לאובדן הרכוש וכלי העבודה. טענותיו בעניין זה בכתב התביעה נטענו באופן סתמי.

לאור כל האמור לעיל לא מצאתי, כי יש מקום לקבוע, כי התובע זכאי לפיצוי בגין עגמת נפש.

אשר על כן, התביעה נדחית. בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ד שבט תש"ע, 08 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: