זכאות להיפרע משיקים בהיעדר הגנה שטרית

מבוא וטענות הצדדים

4.        1.        על מי נטל השכנוע, בטענה שלפיה הנתבע מנע את קיום התנאי שבו הותנתה מסירת השטר, ועל כן אינו זכאי להסתמך על הגנה שטרית זו? האם על התובע, הטוען כאמור - או שמא על הנתבע, המתגונן השטרי, מוטל הנטל להוכיח את תקפות הגנתו, לרבות זכאותו להסתמך עליה חרף ראיות-לכאורה בדבר מניעותו?

5.        2.        לפניי 2 תובענות שטריות, שהדיון בהן אוחד, על 3 שיקים: האחד, מושא ת.א. 35821/07, ע"ס 10,000 ש"ח, זמן פירעון 31.12.04; ושנים נוספים, מושא ת.א. 37340/07, ע"ס 9,827 ש"ח ז"פ 30.4.05, וע"ס 14,040 ש"ח ז"פ 31.8.05. השיק הראשון נמשך על ידי הנתבע 1, יחד עם אביו, מר נתן יוסף. הנתבעת 2, בת זוגו של הנתבע 1, חתמה על גבו כערבה. השיקים הנוספים נמשכו על ידי הנתבע 1, ללא ערבים, והוא הנתבע היחידי בת.א. 37340/07.

6.        3.        ברקע השיקים עומדת מסכת של הסכמים בין התובעת לנתבעים, שלפיהם על התובעת לסייע לנתבעים להשיג משכנתא, בעקבות העברה על שמם של משקו החקלאי של מר נתן יוסף, אשר תתאפשר לאחר סילוק חובות הרובצים על הנכס. 2 השיקים הראשונים ניתנו כנגד הלוואות לצורך תשלום חובות כאמור, והשיק השלישי, שסכומו מורכב מסך 12,000 ש"ח בצירוף מע"מ, ניתן כשכ"ט התובעת בגין עזרתה האמורה.

7.        4.        הנתבעים טוענים כי השיקים נמסרו בתנאי שלא יופקדו אלא לאחר אישורו של הנתבע 1, שטרם ניתן. עוד הותנה בין הצדדים כי המועד לפירעונם של השיקים יהיה לאחר קבלת המשכנתא, אשר תעניק לנתבעים יכולת פירעון. לגרסת הנתבעים, התובעת הפרה את ההסכמים בכך שחדלה להעמיד לנתבעים הלוואות כדי לאפשר להם את השלמת ההליך. משההליך נכשל, והמשכנתא לא התקבלה - לא קוימו התנאים במסירת השיקים.

8.        5.        התובעת כופרת בטענה כי חדלה להיות נכונה וזמינה להמשך הסיוע לנתבעים, לרבות על דרך העמדת הלוואות בהתאם למוסכם. לגרסתה, הנתבעים הם שהכשילו את ההליך, בכך שחדלו לנצל את קו האשראי שהועמד לרשותם, ונמנעו מלהשלים את העברת הזכויות, חרף האישור העקרוני של המשכנתא שהושג בעזרת התובעת. התובעת רומזת כי, לפי הנמסר לה, ההליך "נתקע" עקב שינוי בעמדתו של בעל הנכס, מר נתן יוסף, בדבר העברתו לבנו ולכלתו. הנתבעת טוענת כי התנאי בדבר קבלת אישור הנתבע 1 להפקדת השיקים היה תנאי טכני, שנועד להבטיח כי בעת ההצגה לפירעון יהיה כיסוי לשיקים; ולא היה בו כדי להתיר לנתבעים להשתמט עדי-עד מקיום חיוביהם.

9.        6.        הצדדים הסכימו לוותר על חקירת עדים, וכי יינתן פסק דין על יסוד החומר שבתיק, לרבות סיכומים בכתב.

10.    7.        עקב שינוי בסידור העבודה של בית המשפט, נוצר אצלי עומס עבודה חריג שגרר עיכוב בכתיבת פסק הדין. התנצלותי המערכתית לפני הצדדים.

דיון והכרעה

11.    8.        לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי יחסיהם הוסדרו לפי מסכת ההסכמים שכל צד צירף לכתבי טענותיו ולתצהיריו. לא נטען להסכמות אחרות או נוספות בעל-פה. מסכת זו מבהירה לחלוטין את העסקה בין הצדדים.

12.    9.        מקובלת עליי טענת התובעת כי התנאי בדבר קבלת אישורו של הנתבע 1 להפקדת השיקים לא נועד להתיר לו להשהות את הפירעון למשך בלתי סביר ממועד השתכללותו של החיוב החוזי המהותי לשלם לתובעת את דמי השיקים.

13.    10.     מן ההסכם מיום 16.2.05 עולה ברורות כי המועד לפירעון השיקים הנדונים הוא "עם קבלת המשכנתא". כלומר, קבלת המשכנתא נקבעה כתנאי מתלה לחיוב לפרוע את השיקים.

14.    11.    אין מחלוקת שהמשכנתא מעולם לא התקבלה; כלומר: התנאי לא התקיים.

15.    12.    חוק החוזים (חלק כללי), בסעיף 28(א), קובע כי -

"היה חוזה מותנה בתנאי מתלה וצד אחד מנע את קיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על אי-קיומו".

16.    13.    לפיכך, גורל התובענות יוכרע לפי התשובה לשאלה היחידה שבאמת שנויה במחלוקת בין הצדדים, כלהלן: איזה צד מנע את קיום התנאי? האם התובעת, שלגרסת הנתבעים חדלה מלהעמיד לנתבעים הלוואות נדרשות נוספות, ועל ידי כך לא אפשרה להם להשלים את המהלך של הסרת החובות הרובצים על הנכס והעברתו על שם הנתבעים? או שמא הנתבעים, שלגרסת התובעת חדלו מלנצל את נכונות התובעת להוסיף ולהלוות להם את הכספים הנחוצים להם, ולא השלימו את ההליך שהוסכם על קידומו תוך שיתוף פעולה בין הצדדים?

17.    14.    יש לתמוה על כי אף צד לא הציג כל ראיה, מלבד עדות יחידה של בעל-דין, בשאלה הקריטית היחידה הזו. לא הוצגו, לדוגמא, מכתבים או ראיות אחרות המראים פנייה של צד לחברו בשאלה מדוע זה נדם קולו; מדוע לא מתקדם ההליך; מדוע לא מתבקשת הלוואה; מדוע לא ניתנת הלוואה שהובטחה; מדוע לא משולם חוב מסוים לרשויות; וכל כיוצא באלה.

18.    15.    יחד עם זאת, משעסקינן בתובענה אזרחית, שבה לא נדרשת יותר מעדיפות קלה במאזן ההסתברות כדי להכריע בין הגרסאות - אני מעדיף את גרסתה של התובעת.

19.    16.    התנהלותה של התובעת בעבר, כפי שהיא עולה מן ההסכמים שצורפו, מעידה על נכונות נמשכת להעניק לנתבעים את ההלוואות הנחוצות להם כדי להסיר את החובות הרובצים על הנכס, ולאפשר בכך את העברתו על שם הנתבעים, ואת קבלת המשכנתא על ידיהם. לפיכך יש מקום להניח את המשכיותה של גישה כאמור מצד התובעת, בהיעדר ראיות לסתור - שכאמור לא הובאו על ידי הנתבעים.