זכאות לגמלת שמירת הריון במצב של היעדרות חלקית מהעבודה

1.     1.     בפני ^[1] תביעה לגמלת שמירת הריון. ואלה העובדות הרלוונטיות לעניננו:

1.1.1.1.     התובעת 1 (להלן - התובעת) הועקה בתקופה הרלוונטית לתובענה בנתבעת 2 (להלן - המעסיק) כעורכת דין. המעסיק הוא שותפות של עורכי דין שהשותפים בה הם חמה ובעלה של התובעת.

1.2.1.2.     התובעת החלה את ההריון ביום 3.8.03 וילדה את ביתה ביום 15.5.04.

1.3.1.3.     כעולה מהאישורים הרפואיים (נספחים א' לכתב התביעה) ביום 29.2.04 פנתה התובעת למיון מילדות בבי"ח איכילוב, שוחררה והתייצבה שוב ביום 1.3.04 עם הוראה למנוחה של שבוע בבית. ביום 9.3.04 הורה רופא הנשים של התובעת, דר' שגיא יוסף, כי על התובעת לשהות בשמירת הריון למן יום 1.3.04 ועד ליום 31.3.04. ביום 30.3.04 הוארך האישור עד ליום 20.4.04.

1.4.1.4.     במהלך שמירת ההריון וחרף הוראת הרופא הגיעה התובעת לעבודה (הימים והשעות פורטו בנספח ב' לכתב התביעה). התובעת הגיעה לעבודה במשך 13 ימים ועבדה בכל יום בהיקף שנע בין שעתיים ל- 6.75 שע'. בשים לב להיקף משרתה הרגיל עבדה התובעת בממוצע בהיקף של 20% מהיקף משרתה.

1.5.1.5.     אקדים את המאוחר ואציין כי מחקירת התובעת עולה כי העבודה הנ"ל כללה עבדוה במשרד המעסיק בלבד בשל אילוצי עבודה דחופים הנובעים מכך שהתובעת מטפלת, כעו"ד יחיד, בתיקים של אביה המצוי בקשיים כלכליים. העבודה לא יכולה היתה להתבצע מהבית בשל צרכים שונים (כגון: ספרות). התובעת עבדה כמה שיכלה לפי הרגשתה וכאשר לא חשה בטוב חזרה לביתה.

1.6.1.6.     ביום 11.5.04 הגישה התובעת תביעה לגמלת שמירת הריון (נספח ג' לכתב התביעה). ביום 23.8.04 נדחתה התביעה (נספח ו' לכתב התביעה).

2.     2.     בישיבת קד"מ המשפט מיום 28.3.05 נרשמו הפלוגתאות הבאות:

"1.       האם היתה התובעת ב"שמירת הריון" כמשמעות המונח בס' 58 לחוק הביטוח הלאומי?

2.         האם מצבה הרפואי של התובעת הצדיק מתן אישור רפואי לשמירת הריון?

3.         מהו שכר הקובע של התובעת לצורך תשלום הגימלה?

4.         האם זכאית התובעת לגימלת שמירת הריון ועבור איזו תקופה?"

3.     3.     ביום 17.4.05 נמחקה הפלוגתה השלישית, וזאת לפי בקשה מוסכמת של הצדדים. בפתח הדיון מיום 30.11.05 הודיע הנתבע כי הוא אינו עומד על פלוגתה 2. לפיכך, כל שנותר להכריע הוא בפלוגתות המשפטיות (1 ו- 4) בדבר זכאות התובעת לגמלה בשים לב לכך שבמהלך שמירת ההריון היא עבדה בהיקף האמור.

4.     4.     הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב, לאחר עיון בטענותיהם אני קובע כי דין התביעה להתקבל בעיקרה, ואלה נימוקי:

4.1.4.1.     סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התנש"ה - 1995, קובע כי מבוטחת המצויה ב"שמירת הריון" שלושים ימים רצופים לפחות תהיה זכאית לגמלה. בסעיף 58 לחוק מוגדרת 'שמירת הריון' כ "היעדרות מעבודה בתקופת הריון המתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב".

4.2.4.2.     במקרה הנוכחי אין מחלוקת לגבי קיומו של אישור רפואי בכתב המחייב 'היעדרות מהעבודה'. המחלוקת היא אותה היעדרות חייבת להיות היעדרות מלאה כטענת התובעת או גם היעדרות חלקית כטענת התובעת.

4.3.4.3.     השאלה הנ"ל נדונה ע"י ידי בית דין זה בענין משעני (בל 0-121/98, מותב בראשות כב' השופטת מאירי). שם קבע בית הדין כי את גם היעדרות חלקית מזכה בגמלה. אף אני סבור מהטעמים שפורטו בענין משעני כי גם היעדרות חלקית מהעבודה היא בבחינת היעדרות המזכה בגמלה. אם במקרה של משעני נכון היה הדבר, קל וחומר במקרה שבפני. כאן התובעת הצטוותה על ידי רופאה להיעדר מהעבודה. התובעת נטלה על עצמה ועל עוברה סיכון ובאה לעבודה חלקית. לא יהיה זה סביר להעניש אותה על כך ולשלול ממנה את כל הגמלה.

4.4.4.4.     יחד עם זאת, משעבדה התובעת באופן חלקי הרי שבגין זמן העובדה אין מקום לפסוק לה שכר.

4.5.4.5.     אוסיף ואבהיר כי התכלית של מתן גמלת שמירת הריון מתקיימת גם במצב בו ההיעדרות היא חלקית. בכל הכבוד טענות הנתבע בענין זה אינן יכולות להתקבל.