זיקין נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.גב' סבטלנה זיקין (להלן – התובעת) הגישה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע) לגמלת הבטחת הכנסה והתביעה אושרה.

2.ביום 22.12.11 הודיע הנתבע לתובעת על הפחתת הגמלה המשולמת לה בנימוק – "עפ"י המידע שבידנו מסרת למוסד לביטוח לאומי מידע מטעה/נמנעת ממסירת מידע המשפיע על זכאותך לגמלה. המידע המוטעה שמסרת הינו בנושא: עקב מגורים משותפים עם מר סמואל בלונפלד. כתוצאה מכך ועל פי סעיף 20 א' לחוק הבטחת הכנסה, יפחתו 25% מהגמלה המגיעה לך לתקופה של 3 חודשים."

ממכתב הודעה על חוב מיום 22.12.11 (נ/1) עולה כי נוצר לתובעת חוב בסך 89,824 ₪ עקב תשלומים שלא הגיעו לה על פי חוק הבטחת הכנסה כאשר הסיבה להיווצרות החוב הינה – "מגורים משותפים מיום 1.03 ועד 7.05. הקטנת זכאות משיעור מיוחד לשיעור מוגדל מ-1.99 ועד 12.02".

3.הפלוגתא בה יש להכריע בתיק זה הינה – האם כדין הופחתה זכאות התובעת בדיעבד לגמלת הבטחת הכנסה בעקבות המגורים המשותפים עם בן הזוג.

4.בתיק זה העידה התובעת בלבד. הנתבע לא הביא עדים מטעמו.

5.תמצית טענות התובעת כפי שעולה מעדותה לפני בית הדין ומהמסמכים המצורפים –

א.לתובעת שולמה גמלת הבטחת הכנסה בין השנים 1998 ועד 7/2005.

ב.באותה תקופה התובעת התגוררה יחד עם ידוע בציבור ותמכה בו כספית ואילו לנתבע מסרה כי היא חיה לבד, שכן פרנסה את בנה לבדה.

ג.בן הזוג עמו התגוררה התובעת היה עצמאי ולא הצליח לפרנס אותה ואת בנה. התובעת צירפה דוחו"ת רווח והפסד מחנותו של בן הזוג מהם ניתן ללמוד, לטענתה, כי לבן הזוג לא היו הכנסות ולא יכול היה לפרנסה.

ד.התובעת ובן זוגה התגוררו יחד משנת 1995 ועד לשנת 2007.

ה.בשנת 2005 הפסיק הנתבע לשלם לתובעת גמלת הבטחת הכנסה לאחר שהתברר כי התובעת מתגוררת עם בן זוג. בשנת 2007, כאשר נפרדה מבן זוגה, הגישה התובעת תביעה חדשה ומאז משולמת לה גמלת הבטחת הכנסה.

ו.כאשר הנתבע ביטל את זכאותה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה בשנת 2005 הוא לא הודיע לה שהיא צריכה להחזיר חוב נוסף מהעבר. רק לאחר שהגישה התובעת תביעה כנגד בן הזוג לשעבר בגין כספים שהיה חייב לה, הודיע לה הנתבע על חוב שלה כלפי הנתבע.

6.במכתב מיום 10.10.11 אשר שלחה באת כוחה של התובעת עו"ד שרון פרץ, במסגרת תיק התביעה שניהלה התובעת כנגד בן זוגה לשעבר (נ/4), ביקשה עו"ד פרץ מן הנתבע למלא אחר צו שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה באשדוד המורה לנתבע לפרט את מלוא התשלומים שהעביר לכל אחד מן הצדדים החל מיום 1.1.95 ועד ליום 31.12.2007. כאשר נתבקשה התובעת, בחקירתה הנגדית, לאשר שעו"ד פרץ פנתה לנתבע ביום 10.10.11 השיבה – "זה היה אחרי שהיינו בבית משפט בתביעה שלי נגד מי שגר אצלי והשופטת אמרה להעביר את הפרוטוקול לביטוח לאומי".

לשאלה האם הפרוטוקול משנת 2011 בעצם הודיע לנתבע, לראשונה, על כך שמשנת 1995 התגוררה התובעת עם בן זוג השיבה – "ב- 2005 היה אצלי מישהו מביטוח לאומי ואמרתי לו" וכאשר הקשתה ב"כ הנתבע ושאלה האם נכון שעד לשנת 2011 לא סיפרה לנתבע שחיה עם בן זוג משנת 1995 השיבה – "ב – 2005 היה אצלי מישהו מהביטוח הלאומי ומצאו שהוא גר אצלי. הם לא שאלו אותי ממתי הוא גר אצלי אז לא אמרתי".

7.בהצהרתה לפקיד התביעות בנתבע (נ/2) הצהירה התובעת – "אני התגוררתי עם סמואל בלומנסל מסוף שנת 1995 ועד 6/2007 ובחודש זה הוא עזב. יש לי דירה שרשומה על שמי, אני מתגוררת כיום בשכירות ודירה שלי מושכרת בקריית גת. חנות שבאשדוד הייתה רשומה על שמו של סמואל בשנת 6/2010 הוא העביר את החנות על שמו של בנו. בכל השנים האלו הוא נקלע למצב כלכלי קשה, היו נגדו הליכי הוצאה לפועל מזונות וחובות רבים אפילו בשוק האפור. הוא לא תמך בי כלכלית כלל, אלא ההפך אני זו שעזרתי לו. אני בזמנו הלוויתי לו סכום כסף לקניית חנות על סך 140,000 ₪ וכיום אני תובעת ממנו להחזיר לי את ההלוואה דרך בית משפט. בשנת 2005 שללו לי את הגמלה עקב מגורים משותפים עם ב"ז. לא היו לי הכנסות אחרות חוץ מה"ה והיה עלי לכלכל את בני".

כאשר נשאלה התובעת, בחקירתה הנגדית, האם עבדה במהלך השנים בחנות של בן זוגה השיבה – "היו תקופות שגם עבדתי...גם כשעבדתי בחנות היתה משכורת משם".

דיון והכרעה –

8.סעיף 11 לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א – 1980 (להלן – החוק) קובע, לעניין הכנסות בני זוג, כי - "מי שיש לו בן זוג תהיה הכנסתו לעניין חוק זה צירוף הכנסתו והכנסת בן זוגו זולת אם השר קבע אחרת בתקנות ובתנאים שקבע".

סעיף 1 לחוק מגדיר – "בני זוג – לרבות איש ואשה הידועים כבני זוג ומתגוררים יחדיו".