זיסו נ' פואטי ואח'

פסק דין

1.רכבה של התובעת, מיצובישי לנסר מס' רישוי 98-937-17 (להלן: "המיצובישי"), נפגע וניזוק בתאונת דרכים שאירעה ביום 4/3/13 ביציאה מתחנת הדלק "נעמן", הנמצאת מערבית לכביש עכו – חיפה (להלן: "התאונה").

בתאונה היה מעורב רכב מס' רישוי 33-543-79 (להלן: "הרכב המעורב"), שהיה נהוג בידי נתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע").

2.לטענת התובעת, התאונה אירעה באשמתו של הנתבע. לכן היא הגישה את התביעה שבפניי, בה היא עותרת לחייב את הנתבעים לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, כתוצאה מהתאונה.

כאן המקום לציין כי מכתב התביעה לא ברור מדוע הוגשה התביעה גם נגד נתבעות 2 ו- 3, שכן לא נטען מה הקשר שלהן לנתבע ו/או לרכב המעורב.

לטענת הנתבעים, התאונה אירעה באשמת התובעת. לכן הם מבקשים לדחות את התביעה ולחייב את התובעת לשלם להם הוצאות משפט.

3.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובמוצגים שהגישו הנתבעים ושמעתי את עדויות הנהגים המעורבים בתאונה, אני קובע כי התאונה אירעה באופן כדלקמן:

התובעת יצאה מתחנת הדלק והתכוונה להשתלב בתנועה הזורמת בכביש עכו – חיפה,

לכיוון דרום. לאחר היציאה מתחנת הדלק ולפני הכניסה לכביש עכו-חיפה מוצב תמרור

עצור. התובעת עצרה את המיצובישי והמתינה עד שהכביש יתפנה מרכבים הנוסעים

מצפון לדרום. בעוד המיצובישי במצב של עצירה, הגיע למקום הרכב המעורב, שיצא

מהחניה של בית עסק הממוקם דרומית לתחנת הדלק. הנתבע עצר את הרכב המעורב

במקביל למיצובישי, מצד ימין של המיצובישי, כאשר החלק הקדמי של הרכב המעורב

מקדים במעט את החלק הקדמי של המיצובישי. כאשר הבחינה התובעת שתנועת כלי

הרכב מצפון לדרום פסקה והכביש פנוי, היא החלה בנסיעה כדי להשתלב בכביש, מבלי

להביט תחילה ימינה כדי לוודא שאין אדם או רכב מימינה. תוך כדי כך פגעה הפינה

הקדמית ימנית של המיצובישי בצד הקדמי שמאלי של הרכב המעורב.

מאופן אירוע התאונה, כמתואר לעיל, עולה כי התאונה אירעה באשמתם המשותפת של שני הנהגים המעורבים בה. רשלנותה של התובעת התבטאה בכך שלא הביטה ימינה בטרם התחילה בנסיעה ולכן לא הבחינה ברכב המעורב שעמד מימינה. רשלנותו של הנתבע התבטאה בכך שהעמיד את הרכב המעורב במקביל למיצובישי, כמעט צמוד אליו, כאשר החזית שלו מקדימה במעט את החזית של המיצובישי, למרות שהיה צריך לצפות כי כאשר כביש עכו-חיפה יתפנה מרכבים, תתחיל התובעת בנסיעה.

אין ספק בעיני כי רשלנותה של התובעת עולה על זו של הנתבע. בנסיבות המקרה, אני קובע כי התובעת נושאת ב 60% מהאחריות לאירוע התאונה ואילו הנתבע נושא ב 40% מהאחריות.

4.לאור קביעתי בסעיף 3 דלעיל כי הנתבע נושא ב 40% מהאחריות לאירוע התאונה על הנתבעים (כאן המקום לציין שנתבעות 2 ו 3 לא טענו להעדר יריבות ו/או העדר עילה נגדן) לפצות את התובעת בשיעור של 40% מהנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה, המסתכם, על פי הראיות שהובאו בפניי, בסכום של 3,078 ₪, כמפורט להלן: