זינובייב נ' שוישה

פסק דין

התובעת (להלן גם: "העובדת"), הועסקה כעובדת ניקיון אצל גב' מזית שוישה (להלן: "הנתבעת" או "המעסיקה"), בעסק הקרוי "קלין שירותים". תקופת העבודה נמשכה על פני 22 חודשים שנסתיימו ביום 10.2.10. התובעת השתכרה אצל הנתבעת "משכורת חודשית קובעת" בסך 3,200 ₪ (משרה חלקית בשיעור 50%) (ר' עמ' 4 לפרוטוקול מיום 10.7.12, שורות 21-24).

התובעת עותרת לחיוב המעסיקה בתביעות, כדלקמן (בהתאם למיקוד הדיון מיום 10.7.12):

1."פיצויי פיטורים" (פיטורים או התפטרות).

2."תמורת הודעה מוקדמת"

5."פדיון חופשה".

6."דמי הבראה".

להלן נדון ברכיבי התביעה לפי סדרם.

"פיצויי פיטורים" ו"תמורת הודעה מוקדמת":

הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה, האם הסתיימה עבודתה של התובעת בנסיבות של

פיטורים או התפטרות.

לטענת התובעת, ביום 11.2.10 התקשרה למעסיקתה והודיעה לה על דבר מחלתה ועל כך שלא תוכל להתייצב לעבודה. בתגובה, החלה המעסיקה לצעוק עליה ואיימה עליה שתיטול את משכורתה. באותה שיחה שאלה התובעת את הנתבעת לאן הועברו כספי הפנסיה שנגבו ממנה, שהרי טרם העבירה לה את הטפסים של קרן הפנסיה שאליה הייתה רוצה שהכספים יועברו. המעסיקה לא הגיבה לשאלתה ובחרה לסיים את השיחה (סעיף 5 לתצהיר התובעת, ר' גם עדותה בבית הדין- עמ' 7 שורות 10-11, 21-23).

התובעת המשיכה והצהירה כי לאחר זמן מה חייג אליה מנהל העבודה "שלמה", והודיעה לה כי ככל שאינה מתייצבת לעבודה, עליה למסור את המפתחות לשומר במקום ביצוע העבודה. על כן, חרף מצבה הרפואי, התייצבה במקום העבודה והשאירה את המפתחות במקום (סעיף 6 לתצהירה).

למחרת היום, 12.2.10 פנתה לרופא המשפחה אשר הנפיק לה אישור מחלה מיום 11.2.10 עד 16.2.10 (סעיף 7, נספח א' לתצהירה). עם תום חופשת המחלה, התקשרה התובעת למעסיקתה, אך זו האחרונה ניתקה את השיחה. התובעת חייגה פעם נוספת, אך לא זכתה למענה. לבסוף התקשרה למנהל העבודה, אשר הודיע לה כי במקומה מועסק אדם אחר, וכי למיטב ידיעתו היא התפטרה (סעיף 9 לתצהירה).

בבית הדין הוסיפה התובעת והעידה לאמור:

"הפסקתי לעבוד בגלל שהרגשתי לא טוב ואז צלצלתי לנתבעת ואמרתי שאני לא אבוא לעבודה כי קיבלתי וירוס. היא אמרה שאם אני לא אבוא לעבודה אני יכולה לקחת את המשכורת שקיבלתי קודם והיא צעקה עלי בטלפון ואחר כך סגרה את הטלפון.

אחרי חצי שעה שלומי מנהל העבודה מתקשר אלי ואמר שאני חייבת לתת מפתחות של המקום שניקיתי. באתי והרגשתי לא טוב, נתתי את המפתחות כמו שהוא רצה והלכתי הביתה.

בבוקר בשעה 12:00 באתי לרופא קיבלתי אישור שאני חולה עד 16 לחודש. ב-17 לחודש התקשרתי לנתבעת והיא ענתה ולא רצתה לדבר איתי. אחר כך התקשרתי לשלומי מנהל העבודה ואמרתי שאני יכולה לעבוד והוא אמר איפה את תעבדי המקום שלך תפוס" (עמ' 5 שורות 1-8).

ובהמשך:

"ביום 11/2/ באתי לעבודה להחזיר המפתח. ...